בש"א 4263/13 ערין עפיפי נ. שאג ניהול קניונים בע"מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור. עיינתי בבקשה, לרבות בטיעון המשלים ובתצהיר שהוגשו בהתאם להחלטתי מיום 16.6.2013. כמו-כן עיינתי בתגובת המשיבה המתנגדת למתן הארכה. בסופו של יום, מדובר באיחור של יום. כידוע, גם איחור של יום הוא איחור. עם זאת, משך האיחור הוא נתון רלוונטי בבחינת בקשות מסוג זה. המבקשת מסבירה כי האיחור הקצר נבע מטעות במניין הימים (חוסר תשומת לב לכך שבחודש מאי ישנם 31 ימים). מדובר כמובן בטעות שאפשר וצריך היה להימנע ממנה, לא כל שכן כשהמבקשת מקבלת ייעוץ משפטי. עם זאת, בנסיבות העניין, לאור משך האיחור ובשים לב גם לעובדה שהערעור בבית המשפט המחוזי נמחק מטעם דיוני, סבורני כי האיזון הראוי מצוי במתן הארכה המבוקשת, תוך חיוב המבקשת בהוצאות ובכפוף לתשלומן. אדגיש כי אין בהחלטתי זו משום הבעת עמדה כלשהי באשר לסיכויי הליך בקשת רשות הערעור.

אשר על כן, ניתנת בזאת ארכה להגשת בקשת רשות הערעור – עד למועד הגשתה בפועל. ארכה זו מותנית בכך שהמבקשת תשלם למשיבה, תוך 5 ימים, הוצאות בגין הבקשה שלפניי, בסך של 3,000 ₪. מובהר בזאת כי קבלת בקשת רשות הערעור לרישום מותנית בכך שיוגש לבית המשפט, תוך 5 ימים, אישור בדבר תשלום ההוצאות.

המזכירות מתבקשת לתייק החלטה זו בתיק בקשת רשות הערעור (ככל שייפתח).