בש"א 4280/12 פנינה אדלר נ. עמידר ,החברה הלאומית לשיכון בישראל בע''מ

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

להלן העובדות העולות מן המסמכים שבתיק: המבקשת הגישה בקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי בבית המשפט המחוזי (מספרו של התיק – 5717-10-11). ביום 22.10.2011 נדחתה הבקשה תוך שבית המשפט ציין כי המבקשת לא הראתה כל טעם למתן ארכה ולא הציגה הסבר מדוע ההליך הוגש באיחור. בית המשפט הוסיף כי ממילא אין עילה להתערבות בהחלטת בית המשפט קמא. המבקשת חזרה ופנתה לבית המשפט המחוזי, שהבהיר כי ההליך לפניו הסתיים והפנה להחלטות הקודמות (ראו החלטות מיום 8.11.2011 ומיום 11.1.2012). המבקשת לא אמרה נואש והגישה (בחודש אפריל) בקשת פסלות, שנדחתה ביום 16.4.2012 תוך שהובהר – שוב – כי כבר ניתנו החלטות בתיק. המבקשת פנתה לבית משפט זה ביום 14.5.2012, אולם מדור בלתי-מיוצגים הבהיר לה, במכתב מיום 15.5.2012, את דרכי הפנייה לבית משפט זה. מכאן הבקשה שלפניי שבה נכתב: "נבקשכם לאפשר, דיון מחודש, כי הבעיה לא נפתרה ונוצרו נסיבות שמסכנות חיי אדם".

מן התיאור האמור עולה כי התיק בבית המשפט המחוזי (בקשה להארכת מועד) בא אל סיומו לפני חודשים ארוכים, בהחלטה ברורה, אך המבקשת חזרה ופנתה לבית המשפט המחוזי. הבקשות נדחו, תוך הפניה להחלטות הקודמות, כשההחלטה האחרונה ניתנה ביום 16.4.2012 בהתייחס לבקשת פסלות שהוגשה זמן רב לאחר שהתיק הסתיים. אין כל הסבר להתנהלות הדיונית של המבקשת אשר אינה מתיישבת עם עקרון הסופיות, ולא מצאתי נימוק – לא כל שכן "טעם מיוחד" – לאיחור בפנייה לבית משפט זה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.