בש"א 4332/05 נייר וקרטון הדרום (1996) בע"מ נ. אליהו שמעון

בקשה לאיחוד הדיון בת.א. 1721/04, ת.א. 1722/04 ות.א. 1723/04 המתנהלים בבית משפט השלום בהרצליה, עם הדיון בת.א. 509/05 המתנהל בבית משפט השלום בקרית-גת, לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1.המשיב 1 (להלן – המשיב) שימש בעבר כמנהלה של המבקשת 1 (להלן – המבקשת). המבקשים 4-2 הנם בעלי המבקשת. שלושת המשיבים מחזיקים שטרות של המבקשת, אותם הגישו לפירעון בלשכת ההוצאה לפועל בהרצליה. עקב הגשת התנגדויות הועברו ההליכים לפסי תביעה בבית משפט השלום בהרצליה (ת.א. 1721/04, 1722/04, 1723/04 (מאוחד)). בד בבד, הגישו המשיבים 2-1 תביעה כספית לבית משפט השלום בקרית-גת נגד המבקשים, המבוססת על טענות שונות בנוגע לתקופת העסקתו של המשיב אצל המבקשת (ת.א. 509/05). בתגובה, הגישו המבקשים במסגרת אותו הליך תביעה שכנגד, בה ביקשו סעדים שונים נגד המשיב בגין מעשים שייחסו לו מאותה תקופה, ובכללם הסבת השטרות שפירעונם נתבע, ככל הנראה, בהליך בהרצליה.

3.המבקשים עותרים כעת לאיחוד הדיון בשתי התובענות, בין בהרצליה ובין בקרית גת. לטענתם, שתי התובענות עוסקות בהשלכות יחסי-העבודה בין המשיב למבקשת, שנתערערו והובילו לסכסוכים השונים. בשני ההליכים יידרש בירור של רקע היחסים, ובכלל זה שלל הטענות של המשיבים בעניין מעשיו של המשיב בתקופת ניהולו את המבקשת. בנסיבות אלה, היעילות הדיונית והאינטרס במניעת פסיקות סותרות מצדיקים את איחוד הדיון כמבוקש. המשיבים מתנגדים לבקשה. לטענתם, מדובר בתובענות בנושאים שונים – האחת שטרית והאחרת מבוססת על עילות כספיות אחרות. המשיבים רואים בבקשה ניסיון של המבקשים לעכב את הליכי פירעון השטרות בהרצליה. כן הם טוענים שלמשיבה 3, שהנה תובעת רק בהרצליה, אין כל עניין בהליך בקרית-גת, ולכן אין לכפות עליה את איחוד הדיון.

4.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שצרפו, הגעתי למסקנה כי יש לקבל את הבקשה ולהורות על איחוד הדיון. אמת, אין זהות מוחלטת בנושאי התובענות, אף לא בזהות הצדדים להן. אולם כידוע, לצורך איחוד דיון לפי תקנה 7 אין צורך בחפיפה מלאה בין התובענות, ודי בהשקה עניינית ביניהן (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל (לא פורסם)). בענייננו ניכר, שהכרעה בשתי התובענות תחייב בירור, בהיקף כזה או אחר, של טענותיהם ההדדיות של המבקשת והמשיב בנוגע לתקופה בה היו קשורים בקשרי עבודה. בירור כזה ראוי שייעשה במשותף, במסגרת הליך אחד שלם. הדיון המאוחד יחסוך במשאבי ההתדיינות, ובעיקר יאפשר גיבוש תמונה כוללת בדבר היחסים המשפטיים בין הצדדים, ופתרון מאוזן שיתחשב במכלול התביעות ההדדיות. נמצא, שהתובעות עוסקות ב"נושא אחד". לעניין זה אין חשיבות לעובדה שכל אחת מהן מיוסדת על עילה משפטית שונה. אשר למשיבה 3, שהיא בעל הדין היחיד שאינו משותף לשני ההליכים – מדובר בתאגיד הקשור למשיב ואשר מיוצג בידי אותו בא-כוח, ולכן הפגיעה בו היא נסבלת בנסיבות העניין.

5.מבחינת מקום הדיון המאוחד – המבקשים לא הביעו העדפה בעניין זה, וכמוהם המשיבים, שהתנגדו לאיחוד מעיקרו. ההליך המוקדם מבין השניים הוא זה המתנהל בהרצליה. שם גם קבועים מועדים קרובים, והמשיבים הלינו על העיכובים שנגרמו בו. בנסיבות אלה, נכון לאחד את הדיון בהרצליה.

אשר על כן, אני מורה כי הדיון בת.א. 509/05 יועבר מבית משפט השלום בקרית-גת לבית משפט השלום בהרצליה, ויאוחד שם עם הדיון בת.א. 1721/04, 1722/04, 1723/04 (מאוחד). המשיבים ישאו בהוצאות המבקשים בסך 2,500 ש"ח.