פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4373/15
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1. מלכה אבלסון
2. עזבון המנוח שמואל אבלסון ז"ל
נ ג ד
המשיב:
ד"ר שמואל סעדיה ,עו"ד
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת:
עו"ד תמים גאבר
בשם המשיב:
עו"ד עמית המפל
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78 ל חוק בתי המשפט [נוסח משולב] , התשמ"ד-1984, להעברת הדיונים בשני הליכים שנפתחו על ידי המשיב – האחד הוא תא"ק 20181-04-15 שהוגש נגד המבקשים; והתיק האחר הוא ק"פ 39709-02-15 שהוגש נגד המבקשת 1 בלבד (להלן: המבקשת ) – מבית משפט השלום בתל אביב לבית משפט השלום בירושלים (להלן – הבקשה ).
2.
בתיק האחד הגיש המשיב תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקשת ועזבונו של בעלה המנוח, בגין חוב נטען עבור שירותי עריכת דין. בתיק זה הוגשו מספר בקשות – מטעם המבקשת הוגשה בקשה לקבוע כי לא הייתה המצאה כדין ומתן ארכה להגשת בקשת רשות להתגונן, ובהמשך הוגשה גם בקשה למחיקת כותרת ולחלופין למתן רשות להתגונן; ומטעם המשיב הוגשה בקשה למתן פסק דין. ביום 22.6.2015 נשלחה לצדדים הזמנה לפגישת מהו"ת ובה הודעה כי התיק נקבע לקדם משפט ביום 21.9.2015 לפני כבוד השופטת ד' קוברסקי . לדברי המבקשת, טרם נקבע מועד לפגישת המהו"ת.
1.
בתיק האחר הגיש המשיב קובלנה פלילית נגד המבקשת, שבה האשימה בעבירות של לשון הרע ואיומים לפי סעיפים 6 ו-8 לחוק איסור לשון הרע וסעיף 192 לחוק העונשין, בהתאמה. גם בתיק זה הוגשו בקשות, אך עניינן של אלה בדחיית מועדים בלבד. תיק זה, שבו טרם התקיימה הקראה, קבוע לדיון ביום 2.7.2015 לפני כבוד השופטת ת' שחם קינן .
2.
הרקע לבקשה הוא מצב בריאותה של המבקשת, אשה כבת 81 הסובלת לדבריה מבעיות רפואיות המקשות באופן משמעותי על תפקודה התקין. הבקשה נתמכה במסמך הנושא כותרת "סיכום רפואי" מיום 20.5.2015, החתום על ידי דר' סודאי, מומחית לרפואה פנימית (להלן: הסיכום הרפואי ), ובו נאמר:
"הנ"ל מוזמנת ב-4/6/15 לדיון בית משפט בת"א.
מצבה הבריאותי אינו מאפשר נסיעות מחוץ למקום מגוריה י-ם.
על כן יש להעביר את הדיונים בענינה למקום מגוריה."
הסיכום הרפואי מתייחס לדיון שהיה קבוע בקובלנה, ושבינתיים נדחה ליום 2.7.2015, כאמור.
3.
המשיב בתגובתו "מתנגד מכל וכל להעברת התיקים למחוז שיפוט אחר, בבקשה אשר מוגשת בחוסר תום לב דיוני, בחוסר ניקיון כפיים, חסרת בסיס עובדתי, נעדרת עוגן משפטי, כאשר המבקשת בתצהירה 'מגלה טפח ומכסה טפחיים' ואף מבוקש לחקור את המבקשת על תצהירה".
בתמצית טוען המשיב כי אין ממש בטענת המבקשת שלפיה אין באפשרותה להגיע לדיון משום מצבה הבריאותי. לדבריו, המבקשת מתגוררת בקרוואן בגבעה מבודדת, אשר כל הגעה ויציאה ממנה כרוכה בנסיעות, ועוסקת ברעיית צאן ובטיפול בחיות כבדות – מלאכות הכרוכות במאמצים גופניים משמעותיים. כמו כן, לטענת המשיב, המבקשת פעילה במסגרות שונות ובין היתר נמנית עם קבוצת נשות הכותל ויוצאת עימן להפגנות. לפיכך, לדברי המשיב, אין ממש באישור הרפואי, שהינו מסמך בן שורה וצוין על גביו שאינו מהווה כלל ראיה משפטית.
4.
עוד טוען המשיב כי בשני ההליכים הוגשו התובענות לבית המשפט שלו נתונות הן הסמכות המקומית והן מירב הזיקות. התובענה האזרחית הוגשה בתל אביב בשל כך שההתחייבויות שבעטיין נפתח ההליך נערכו ונחתמו בעיקרן בתל אביב, וכך גם השירותים שבגינם נדרש תשלום החוב הנטען ניתנו ובוצעו בתל אביב; והקובלנה הוגשה בתל אביב שכן על פי הנטען בה בוצעו העבירות במתחם בית המשפט בתל אביב. בנוסף טוען המשיב כי בשני ההליכים התובע/הקובל הוא ממחוז תל אביב, כמו גם באי כוחה של המבקשת, המצהירים והעדים – ובקובלנה נמנים עם העדים גם רשם ההוצאה לפועל בתל אביב א' צ'כנוביץ והקלדנית תמר שמחי. לטענת המשיב, אין מקום להטריח את כל המעורבים, ובפרט את אנשי ההוצאה לפועל, מתל אביב לירושלים, וזאת בהסתמך על מסמך שאינו בגדר ראיה משפטית.
7.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. המבקשת ביססה את הבקשה אך ורק על טענותיה בדבר מצבה הבריאותי; ואולם הסיכום הרפואי, המהווה את המסמך היחיד שעליו סמכה המבקשת טענות אלה, הוא לאקוני ואף צוין בו במפורש כי "אין במידע זה כדי להוות ראיה בהליך משפטי". לפיכך, לא ניתן לקבוע על פי הסיכום הרפואי אם אמנם קיימים קשיים ממשיים למבקשת בהגעה לבית המשפט בתל אביב. גם מירב הזיקות שעליהן עמד המשיב מצביעות על בית המשפט בתל אביב כאכסניה המתאימה לבירור התובענות, ובעניין זה המבקשת אף לא טענה אחרת.
במצב דברים זה, התוצאה היא כאמור שהבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"א בתמוז התשע"ה (28.6.2015).
ש ו פ ט ת