בש"א 4382/20 אלון טובים נ. תמר אלילוב

1.

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (ת"א 16009-08-14; כבוד השופטת א' רבינוביץ ברון ) מיום 11.5.2020 (להלן: פסק הדין ).

2.

המועד האחרון להגשת ערעור על פסק הדין חל ביום 25.6.2020 (ראו: תקנה 397 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984), ואילו הבקשה שבכותרת הוגשה ביום 28.6.2020, היינו בחלוף שלושה ימים מהמועד האחרון להגשת הערעור. כעולה מן הבקשה, המבקש הגיש ללשכה לסיוע משפטי בקשה למתן סיוע לצורך הגשת הערעור, וביום 9.6.2020 התקיימה בין הצדדים פגישה אשר בגדרה נתבקש המבקש להמציא ללשכה מסמכים נוספים לצורך בדיקת זכאותו הכלכלית. ואולם, לטענת המבקש, עד ליום הגשת הבקשה שבכותרת טרם הוסדר ייצוגו. בנסיבות אלה, עותר המבקש להארכת מועד להגשת ערעור בת 45 ימים. המשיבים מצדם מתנגדים לבקשה.

3.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, לא בלי התלבטות, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל. אכן, הבקשה שבכותרת הוגשה באופן לקוני ביותר וללא תצהיר התומך בטענות העובדתיות המועלות בגדרה. הלכה למעשה, כל שצורף לבקשה הוא מסמך מטעם הלשכה לסיוע משפטי מיום 9.6.2020. ואולם, המבקש לא הבהיר האם העביר את המסמכים המבוקשים לידי הלשכה לסיוע משפטי או האם נקט פעולות כלשהן, לאחר קיום הפגישה ביניהם, על מנת להסדיר את ייצוגו בהליך דנן. המבקש אף לא הבהיר מדוע לא פנה להגיש את הבקשה להארכת מועד עוד לפני יום 25.6.2020. יחד עם זאת, החלטתי להיעתר לבקשה להארכת מועד נוכח משקלם המצטבר של השיקולים ה באים: ראשית, הבקשה הוגשה שלושה ימים לאחר חלוף המועד להגשת הערעור ומדובר באיחור קצר יחסית; שנית, הפנייה ללשכה לסיוע משפטי נעשתה בתוך המועד להגשת הערעור, מה גם שייצוגו של המבקש כאמור טרם הוסדר. שלישית, המשיבים לא העלו טענת הסתמכות קונקרטית ביחס לתקופת האיחור; רביעית, וזה העיקר – מדובר בערעור בזכות (להבדיל מערעור ב"גלגול שלישי").

4.

נוכח כלל האמור לעיל, הבקשה להארכת מועד מתקבלת. המבקש רשאי להגיש ערעור על פסק הדין עד ליום 11.8.2020. החלטתי זו תצוין בפתח ההליך, ככל שיוגש, ותצורף לו כנספח. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.