פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
4401/15
לפני:
כבוד השופטת ע' ברון
המבקשים:
1. פלוני
2. פלונית
נ ג ד
המשיב:
פלוני
בקשה להעברת מקום דיון מיום 24.6.2015
בשם המבקשים:
עו"ד שי גולדנברג
בשם המשיב:
עו"ד רחלי קפיטולניק-מכטינגר
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת מקום דיון ב-תמ"ש 25924-12-11 וב-תמ"ש 45182-06-12 מבית משפט לענייני משפחה באילת לבית משפט לענייני משפחה "באזור הצפון או המרכז".
2.
המבקשת 2 (להלן: המבקשת ) והמשיב הכירו בשנת 2004 בסיני, וניהלו מערכת יחסים שבמהלכה נולד המבקש 1 (להלן: הקטין ). המשיב הוא בן הדת המוסלמית והמבקשת יהודייה. לימים התערערה מערכת היחסים בין הצדדים והמשיב עזב את הדירה המשותפת של בני הזוג. בדצמבר 2011 הגיש המשיב תביעה לקביעת הסדרי ראייה בינו לבין הקטין לבית משפט לענייני משפחה באילת (תמ"ש 25924-12-11; להלן: התביעה להסדרי ראייה ); וביוני 2012 הגיש תביעה נוספת לבית משפט לענייני משפחה באילת למתן פסק דין הצהרתי שלפיו הוא אביו של הקטין (תמ"ש 45182-06-12; להלן: תביעת האבהות ) . ביום 2.10.2014 ניתן פסק דין בתביעת האבהות שקבע כי המשיב הוא אביו של הקטין (כבוד השופט ל' ברינגר ). משהוגש ערעור, נקבע שפסק הדין שניתן בתביעת האבהות בטל וכי התיק ייפתח בשנית לצורך המשך הליכים.
ביני לביני, עבר המשיב להתגורר בירושלים ואילו המבקשת והקטין עברו להתגורר בקצרין. ביום 29.4.2015 התקיים דיון בתביעה להסדרי ראייה לפני כבוד השופט ברינגר (שדן גם בתיק זה), ובמסגרתו נדונה, בין היתר, האפשרות להעביר את מקום הדיון. וכך קבע השופט ברינגר :
"תיק זה נפתח בעיר אילת מכיוון שכאשר הוא נפתח זה היה המקום הנכון מבחינת הסמכות המקומית אלא שבינתיים התובע עבר דירה והוא כיום גר בירושלים. הנתבעת עברה דירה והיא כיום מתגוררת בקצרין אשר ברמת הגולן. שירותי הרווחה אשר מטפלים בקטין נמצאים מטבע הדברים גם הם ברמת הגולן. מונתה עו"ד לקטין ומיקומה בעיר אשדוד. בעיצומו של דבר לא נראה לי כי יש הצדקה להמשיך ולנהל תיק זה בעיר אילת [...] לפיכך נראה לי נכון כי הטיפול בתיק יעבור לבית משפט אחר מבחינת הסמכות המקומית מה שיקל על ניהול התיק מבחינתם של כל המעורבים בו. שמעתי את הודעתם של הצדדים כי יפנו לכב' נשיאת בית המשפט העליון לבקש את העברתו של התיק ואני מברך על כך. טוב יעשו הצדדים אם יבקשו באותה הזדמנות להעביר גם את התיק השני המתנהל ביניהם בשאלת האבהות."
3.
הבקשה שלפניי הוגשה ביום 24.6.2015. בהחלטתי מיום 28.6.2015 הוריתי כי לנוכח הזמן שחלף מעת שניתנה ההחלטה שלעיל, מתבקשים המבקשים לשוב ולפנות לקבלת עמדתו העדכנית של בית משפט לענייני משפחה באילת ביחס להעברת מקום הדיון בתיקים נושא הבקשה; ובכלל זה "גם ביחס להעברת מקום הדיון לבית משפט מסוים " [כך במקור-ע'ב']. עוד הוריתי כי להודעת המבקשים תצורף גם עמדת המשיב בכתב. אמנם כפי שצוין בבקשה המקורית זו הוגשה "בהסכמה", אולם בנסיבות העניין התבקשה עמדת המשיב בכתב.
ביום 21.7.2015 הגישו המבקשים את עמדת בית המשפט לענייני משפחה באילת. השופט ברינגר חזר על עמדתו כפי שהובאה בהחלטתו מיום 29.4.2015, תוך שציין כי "אין הצדקה לניהולו של ההליך באילת שעה שכל המעורבים מתגוררים מחוצה לה ושעה שהצדדים נמצאים בתחילתו של תהליך טיפולי ממושך אשר יכלול מעורבות של שירותי הרווחה באופן אינטנסיבי וצורך בקיום דיונים רבים". ביחס למיקומו הספציפי של בית המשפט הנעבר, ציין כי "בנסיבות העניין, כאשר אחד הצדדים גר בירושלים והשניה בקצרין וכאשר המתגוררת בקצרין היא שהעתיקה את מגורי הקטין לקצה הארץ במפתיע ומבלי להתחשב בצד האחר ובקטין, נראה לי נכון להעביר את התיק לבית המשפט בתל אביב".
באשר לעמדת המשיב שנתבקשה, זו הוגשה לבסוף באופן עצמאי לבית משפט זה ונקלטה במזכירות בית המשפט היום, 23.7.2015. על אף שבבקשה המקורית נאמר שהוגשה "בהסכמה", עמדת המשיב היא כי הוא מותיר את ההחלטה בבקשה לשיקול דעת בית המשפט, תוך שהוא מציין כי הוא מקווה "כי הדבר ייעשה תוך התחשבות במקום מגוריו הנוכחי (ירושלים) ובהתנהלותה של המבקשת".
4.
בנסיבות שפורטו, נראה כי מאזן הנוחות אכן נוטה להעברת מקום הדיון (בש"א 4085/15 מדינת ישראל - משטרת ישראל נ' מחאג'נה , פסקה 2
(6.7.2015) ). לפיכך, לנוכח עמדתו של בית משפט לענייני משפחה באילת ובהיעדר התנגדות מצד המשיב, הדיון ב-תמ"ש 25924-12-11 וב-תמ"ש 45182-06-12 יועבר, כמבוקש, מבית משפט לענייני משפחה באילת לבית משפט לענייני משפחה בתל אביב.
ניתנה היום, ז' באב התשע"ה (23.7.2015).
ש ו פ ט ת