בש"א 4407-23 בש"א 4407-23

1.לפניי בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופט י' אליהו) בתלה"מ 54841-03-22 מיום 30.3.2023 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המבקש (להלן: ההחלטה). יצוין כי ההחלטה ניתנה במהלך דיון שהתקיים בתיק, ופרוטוקול הדיון הוקלט ובהמשך תומלל והומצא לצדדים.

2.בפתח הדברים אציין כי לא מצאתי להידרש ולהכריע בבקשת המבקש לתיקון כתב הטענות מטעמו, ולשאלה מהו המועד בו הומצאה לו ההחלטה במסגרת המצאת הפרוטוקול המתומלל. זאת, שכן ממילא בהתאם לפסק הדין ברע"א 7143/21 בוריסי נ' קרטין (4.12.2022) (להלן: עניין בוריסי), ההלכה היא כי תחילת מנין הימים לנקיטת הליך ערעורי על החלטה שניתנה במהלך דיון, כאשר פרוטוקול הדיון הוקלט ולאחר מכן תומלל, היא במועד מתן ההחלטה, היינו במועד הדיון.

3.יישום הלכה זו על ענייננו מוליך למסקנה כי המועד האחרון לנקיטת הליך ערעורי על ההחלטה שניתנה במסגרת הדיון מיום 30.3.2023 חלף ביום 23.4.2023 (כאשר ימי הפגרה אינם באים במניין הימים). הבקשה דנא הוגשה ביום 8.6.2023, היינו בחלוף כחודש וחצי מהמועד האחרון להגשת הערעור. בבקשה לא ניתן כל טעם לאיחור הממושך, והמבקש אף לא הבהיר מדוע לא הגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה ובה עתר לקבל לידיו את ההחלטה טרם תמלול הפרוטוקול במלואו או מדוע לא הגיש בקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי עד לקבלת ההחלטה המתומללת לידיו טרם חלוף המועד האחרון להגשת הערעור (ראו: עניין בוריסי, פסקה 4 לפסק דינו של כב' השופט עמית ופסקה 5 לפסק דינו של כב' השופט כשר). עוד אציין כי אף בגדרי בקשת המבקש לתיקון כתב הטענות מטעמו (אשר הוגשה בתגובה לאמור בתשובת המשיבים 3-2) לא הועלתה כל טענה בנדון, וזאת חרף העובדה שבתשובת המשיבים 3-2 נטען לתחולתה של ההלכה שנקבעה בעניין בוריסי.

4.על רקע כל האמור, ובשים לב לגישה הזהירה והמצמצמת הננקטת בבחינת בקשות למתן ארכה להגשת ערעור פסלות, דין הבקשה להידחות (ראו: בש"א 3571/21 פלוני נ' פלונית (2.6.2021); ע"א 7518/20 פלוני נ' פלונית (1.7.2021); עע"ם 4581/21 מועצה מקומית כפר מנדא נ' ד"ר טבעוני אדריכלים ומהנדסים בע"מ (29.8.2021)).

5.הבקשה נדחית אפוא.

המבקש יישא בהוצאות המשיבה 1 בסך 750 ש"ח ובהוצאות המשיבות 3-2 בסך 750 ש"ח.