בש"א 4466-23 בש"א 4466-23

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בת"ט 12238-06-23 מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט השלום בירושלים. ההליך נסוב על התנגדות המבקשים לביצוע שטר שמסרו למשיבה במסגרת הסכם הלוואה שלפי הנטען נכרת בין הצדדים.

2.בבקשה נטען כי המבקשים ובא-כוחם מתגוררים בירושלים, וכי יקשה עליהם להגיע לבית משפט השלום בחיפה בשל המרחק ממקום מגוריהם וכן בשל העלויות הכרוכות בכך.

3.המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, הבקשה נסמכת על טענות הנוגעות לסמכות מקומית שמקומן להתברר לפני הערכאה הדיונית. עוד טוענת המשיבה כי בהסכם ההלוואה נקבעה תניית סמכות שיפוט ייחודית, המקנה לבית משפט השלום בחיפה את הסמכות לדון בתובענה, ואף אין בשיקולים הכלכליים שמעלים המבקשים בבקשתם כדי להצדיק את העברת מקום הדיון.

4.לאחר עיון, לא ראיתי להיעתר לבקשה.

כפי שנקבע לא אחת, הגם שאין בעצם קיומה של תניית שיפוט ייחודית כדי להגביל את כוחו של בית משפט זה לדון בבקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, הרי שיש ליתן לתנייה זו משקל הולם (ראו למשל: בש"א 8490/20 פיתגל חברת בנין ועבודות פיתוח בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 5 (20.12.2020); בש"א 2539/18 טבריזי נ' זלטין, פסקה 4 (17.4.2018)). בשים לב לאמור, לא שוכנעתי כי המבקשים עמדו בנטל להצביע על נסיבות המצדיקות לסטות משהוסכם על הצדדים, תוך חריגה מכללי הסמכות המקומית הרגילים.

5.הבקשה נדחית אפוא.