פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
8490/20
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
פיתגל חברת בנין ועבודות פיתוח
בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. כלל חברה לביטוח בע"מ
2. טרקלין ייזום ובניה בע"מ
3. נציגות הבית המשותף ברח' דרך השלום
1 כרמיאל
4. י.ב קורמן מערכות אינסטלציה (92)
בע"מ
5. רונן אהרון אשר פרידמן
6. שובל פרידמן
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת:
עו"ד נאדר ג'רייס
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת הדיון בת"א 33174-11-19 מבית משפט השלום תל אביב-יפו לבית משפט השלום עכו. מדובר בתביעה שעניינה נזקים שלפי הנטען נגרמו עקב ליקויי בנייה.
2.
לטענת המבקשת, מאזן הנוחות נוטה לקבלת בקשתה לאור העובדה כי מקום מושבה ומקום מגוריהם של העדים הפוטנציאליים מטעמה ושל הצדדים השלישיים, כמו גם מקום הנכס נשוא התביעה, מצויים כולם במחוז חיפה.
3.
המשיבים 6-3 הביעו את הסכמתם לבקשה, ואילו המשיבות 2-1 הודיעו בתגובותיהן כי הן מתנגדות לבקשה, וזאת בעיקר נוכח תניית השיפוט הקבועה בהסכם שנחתם בין הצדדים. בנוסף, טוענות המשיבות 2-1 כי העדים הפוטנציאליים מטעמן ובאי-כוחן מתגוררים באזור המרכז.
4.
כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית
(6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. ראו גם בש"א 5894/18 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' להבות שירותים בע"מ , פסקה 7 (19.8.2018). זכות זו תעמוד על כנה והדיון בתביעה לא יועבר לבית משפט אחר, זולת אם הנתבע (או צד שלישי) ישכנענו בנחיצות ההעברה. נטל השכנוע הרובץ על מבקש ההעברה הוא נטל כבד. כדי להרימו, על המבקש לשכנענו כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי. רק במקרה כזה נוכל להשתכנע שהעברת הדיון המבוקשת תקטין במידה משמעותית את מכלול העלויות שבהן נושאים הצדדים, עדיהם ומערכת בתי המשפט.
5.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מזה ומזה, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. כידוע הוא, כי על אף שאין בעצם קיומה של תניית שיפוט ייחודית כדי להגביל את כוחו של בית משפט זה לדון בבקשה להעברת מקום דיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, הרי שיש ליתן לתנייה זו משקל הולם (ראו בש"א 2539/18 טבריזי נ' זלטין (17.4.2018); וכן בש"א 5648/09 בן דוד נ' יוסף (13.8.2009)). במקרה שלפניי – וזאת מבלי להידרש לשאלה האם תניית שיפוט זו מחייבת את כל בעלי הדין או רק את חלקם – לא מצאתי כי מאזן הנוחות נוטה במובהק לטובת העברת מקום הדיון לבית משפט השלום עכו, לא כל שכן, ברמה המצדיקה סטייה מתניית השיפוט המקומית ומהכלל (הכפוף לחריגים) כי התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה (ראו בש"א 5948/18 הנ"ל; וכן בש"א 3795/15 אלהוזייל נ' אבניאל (8.6.2015)).
6.
אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.
ניתנה היום, ה' בטבת התשפ"א (20.12.2020).
ש ו פ ט