בש"א 5648/09 לירון בן דוד נ. אסא יוסף

1.

בפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 (להלן: חוק בתי המשפט ) להעברת מקום הדיון מבית משפט השלום בהרצליה לבית משפט השלום בטבריה, בתביעה לפינוי מושכר שאינו לפי חוק הגנת הדייר שהגיש המשיב נגד המבקשים (תא"ח 7565-06-09 (שלום – הרצליה)). המבקשים שוכרים דירה שבבעלות המשיב הנמצאת במושב גבעת אבני בגליל התחתון. הדיון בתיק קבוע ליום 7.9.2009. בחוזה השכירות שנחתם בין הצדדים נקבע כי "מקום השיפוט לצורך חוזה זה יהיה בית המשפט המוסמך בתל-אביב".

2.

המבקשים סבורים כי יש להעביר את מקום הדיון בתביעה לבית משפט השלום בטבריה וזאת נוכח העובדה כי מירב זיקותיה הינן לבית משפט במחוז הצפון (בכלל זה מקום מגורי הנתבעים, מקום יצירת ההסכם ומקום הנכס המושכר), וכן נוכח מצבה הבריאותי של המבקשת 2, אשר על-פי הטענה מגביל אותה בניידותה. כן טוענים המבקשים, כי תנית השיפוט הקבועה בהסכם השכירות אינה מקנה סמכות לבית משפט השלום בהרצליה בו מתנהלת התובענה כי אם לבית המשפט בתל-אביב וכן כי אין מדובר בתנית שיפוט ייחודית. המשיב מתנגד לבקשה. לשיטתו, לא קמה עילה להורות על העברת מקום הדיון וזאת נוכח קיומה של תנית השיפוט הייחודית. מעבר לכך, מציין המשיב כי אף במצבה הבריאותי של המבקשת 2 אין כדי להשפיע על עמדתו זו, שכן חרף מצבה הסכימה היא מלכתחילה על תנית השיפוט. המשיב מוסיף ומציין כי הסכם השכירות בין הצדדים נערך ונחתם בתל אביב וכי מרכז חייו הינו בתל אביב, וכן כי בהעברת הדיון לבית המשפט בטבריה יש כדי לעכב את הדיון בתיק, אשר נקבע כאמור לדיון כבר ליום 7.9.2009.

3.

לאחר שבחנתי את מכלול הנתונים שהונחו בפניי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להדחות. גם אם מוכנה אני לקבל כי בעצם קיומה של תניית שיפוט אין כדי להגביל את סמכותו של בית משפט זה בהעברת מקום דיון בהתאם להוראות סעיף 78 לחוק בתי המשפט, הרי אין להתעלם מכך שבמסגרת בחינת מכלול הנתונים הרלוונטיים לצורך גיבוש המסקנה באשר למאזן הנוחות שבין הצדדים, יש ליתן לתניית השיפוט משקל הולם (והשוו: בש"א 10368/07 אברהם לוי נ' בנק דיסקונט בע"מ (לא פורסם, 8.1.2008); בש"א 1580/09 עמיר שיווק וחקלאות בע"מ נ' איתמר ודנה מלצר (לא פורסם, 22.3.2009)). בנסיבות העניין שלפנינו, ועם כל ההבנה למצבה הרפואי של המבקשת 2, לא מצאתי כי מאזן הנוחות שבין הצדדים נוטה באופן כה מובהק לקיום הדיון באזור הצפון עד שיש בו כדי להצדיק סטייה מתניית השיפוט המוסכמת, במיוחד בהתחשב בעובדה כי הדיון בתביעה קבוע למועד קרוב. לפיכך, לא מצאתי להיעתר לבקשה. יובהר, גם אם למעלה מן הצורך, כי בקביעתי זו אין כדי להשליך על שאלת הסמכות המקומית לדון בתביעה בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק בתי המשפט, וככל שלמבקשים טענות באשר לפרשנות תנית השיפוט המוסכמת באופן המשליך לשיטתם על סוגיית הסמכות המקומית, יהיה עליהם להעלות טענותיהם בפני הפורום המתאים לכך, הלא הוא בית משפט השלום בהרצליה הדן בתביעה.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. בנסיבות העניין, לא יעשה צו להוצאות.