בש"א 4516/05 המאגר הישראלי לביטוח רכב בע"מ נ. נתנאל ליאור

בפניי בקשה להעברת מקום הדיון בת.א. 304/05 מבית המשפט המחוזי בחיפה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לבית המשפט המחוזי בחיפה הוגשה תביעה כנגד המבקשת, על-פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן – חוק הפיצויים), בגין שתי תאונות דרכים שהתרחשו בשנת 2003. לטענת המבקשת, דין התביעה להתברר בבית המשפט המחוזי בירושלים, שכן שתי התאונות אירעו בירושלים, הטיפול הרפואי בגינן ניתן אף הוא בירושלים, וגם הניזוק והעדים הפוטנציאליים לתביעה הם תושבי אזור ירושלים. המשיב מתנגד להעברת מקום הדיון. לדבריו, הטעם שביסוד הבקשה כלל אינו ברור, שכן לבית המשפט המחוזי בחיפה הסמכות המקומית להידרש לתביעה. העברת הדיון לירושלים תסרבל את הדיון, בעוד שלמבקשת לא ייגרם נזק היה ומקום הדיון יותר על כנו. עוד הוא מציין, כי עיקר הטיפולים הרפואיים נערכו בבית החולים "איכילוב" שבתל-אביב, וגם עדיו הפוטנציאליים מתגוררים באזור המרכז. אף באי-כוח הצדדים מתגוררים במרכז, ומרחק הנסיעה מתל-אביב לירושלים או לחיפה דומה.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, באתי למסקנה כי דינה להידחות. על מנת להעביר את מקום הדיון מטעמים של נוחות הצדדים, נדרשים נימוקים כבדי משקל המטים את הכף במובהק לכיוון ההעברה (בש"א 11873/04 מובילי צפון הנגב (בן זקן) בע"מ נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ (לא פורסם)). אין די בכך שכפות המאזניים נוטות לצד זה או אחר (בש"א 2923/04 נ.ק.ע בוני הגליל בע"מ נ' איזוטופ בע"מ (לא פורסם)). בענייננו, המבקשת לא הצביעה על כל טעם המצדיק את העברת מקום הדיון. עצם העובדה כי התאונות התרחשו בירושלים אינה מעלה או מורידה לעניין זה, מקום בו מדובר בתביעת פיצויים לפי חוק הפיצויים. אכן, המשיב הוא תושב ביתר עלית, אך יש להניח כי לקח זאת בחשבון שעה שהגיש את התובענה לבית המשפט המחוזי בחיפה. אשר לעדים, בשלב זה טרם הוזמנו עדים וכלל לא בטוח שאלה אכן יידרשו להופיע בסופו של דבר, מה גם שחלק מהעדים הפוטנציאליים אינם תושבי ירושלים.

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקשת תישא בהוצאות המשיב בסך 2,500 ₪.