בש"א 4541/18 פלוני נ. פלוני

לפניי השגה על מזכירות בית המשפט, אשר דחתה מן המרשם בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 13.5.2018 בעמ"ש 69143-03-18 (להלן: ההחלטה ). במסגרת ההחלטה דחה בית המשפט בקשה מטעם המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין שניתן על ידי בית המשפט לענייני משפחה.

על פי פסיקתו המושרשת של בית משפט זה, החלטה המכריעה בבקשה להארכת מועד לנקיטת הליך ערעורי מהווה "החלטה אחרת". הטעם לכלל האמור נעוץ בהיותה של ההחלטה בסוגית הארכת המועד טפלה להליך העיקרי (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, 1995), עמ' 768-766 והאסמכתאות הנזכרות שם; ח' בן-נון וט' חבקין, הערעור האזרחי (מהדורה שלישית, 2012), עמ' 106). אף שהועלו תהיות שונות ביחס להלכה זו - אשר נקבעה לפני שנים ארוכות - עומדת היא על מכונה (ע"א

7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק) , פיסקה 13 והאסמכתאות הנזכרות שם (13.7.2008); ע"א 7623/13 עזבון אבו ראס נ' מנהל מיסוי מקרקעין (28.9.2014)).

בענייננו, אין חולק כי ההחלטה ניתנה על ידי כב' השופט א' באומגרט בכובעו כרשם של בית המשפט המחוזי , והדבר אף צוין במפורש בסיפא של ההחלטה. עסקינן אפוא ב"החלטה אחרת" אשר ניתנה על ידי רשם בית המשפט המחוזי, ועל כן הדרך להשיג עליה היא באמצעות הגשת ערעור בזכות לפני שופט של בית המשפט המחוזי ולא באמצעות הגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה (סעיף

96(ב) לחוק בתי המשפט

[נוסח משולב], התשמ"ד-1984). ממילא צדקה המזכירות בדחותה את בקשת רשות הערעור מן המרשם.

אשר על כן, ההשגה נדחית.