בש"א 4571/97 יוסף לילוף, עו"ד נ. בנק המזרחי המאוחד בע"מ

1.בקשה להעברת הדיון בת.א. (ת"א) 870/97 מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ועל איחוד הדיון בתיק האמור עם הדיון בת.א. (ב"ש) 317/94.

2.המבקש הוא עורך דין מבאר-שבע אשר בינו לבין המשיב התנהלו ומתנהלים מספר הליכים בקשר לניהול חשבונו של המבקש בתחום עסקאות אופציות ועתידיות בשוק המעו"ף. בהסכם פתיחת חשבון שנערך בין הצדדים נקבעה תניית שיפוט (סעיף 42 להסכם) לפיה תל-אביב היא מקום השיפוט לכל תביעה, אולם למשיב אפשרות לתבוע בכל בית משפט אחר שימצא לנכון. עם זאת יצוין כי עד כה התנהלו בקשר לאותו הסכם שש תביעות שהגיש המבקש כנגד המשיב, כולן בבאר-שבע (שלוש מתוכן הינן המרצות פתיחה שנמחקו ובמקומן הוגשה התביעה השישית האחרונה שעדיין מתנהלת). התביעה נשוא הבקשה הוגשה בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על ידי המשיב, אך יודגש כי תביעה זהה הוגשה על ידו קודם לכן בבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ולאחר שביקש למוחקה הגישה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו.

3.בבקשה להעברת הדיון המונחת בפני, מספר טיעונים בפי המבקש: ראשית , על אף תניית השיפוט, כל שש התביעות שהוגשו על ידו לבית המשפט בבאר-שבע נידונו שם ללא שהועלתה טענה של היעדר סמכות מקומית מצד המשיב. שנית , תביעת המשיב שהוגשה בתל-אביב, הוגשה בעבר בבאר-שבע, אך נמחקה לאחר שלא נענתה בקשתו להטלת עיקולים. לטענתו, אי ההיענות לבקשת העיקול קשורה בחלקה לתביעות הנוספות שהתנהלו או מתנהלות בבאר-שבע. שלישית , שתיים מן התביעות שהוגשו על ידו נסתיימו בהחלטות לטובת המבקש ובהן יש קביעות שלהן השלכה על המשך הדיונים בתביעה השלישית (ת.א. (ב"ש) 317/94) שעדיין מתנהלת שם ולפיכך יש טעם רב בהמשך הדיון בענין זה באותה ערכאה. ו רביעית ואחרונה, לבית המשפט בתל-אביב סמכות מקומית פורמלית, אך אין זיקה כלשהי בין העניין לבין תחום סמכותו: סניף הבנק, הוא מקום העסקה, מצוי בבאר-שבע, שני הצדדים מושבם בבאר-שבע ואף בא כוח המשיב הינו מבאר-שבע.

4.המשיב בתגובתו העלה מספר טענות נגדיות: ראשית , על פי תניית השיפוט שבהסכם מקום השיפוט המוסכם הוא תל-אביב. שנית , לתביעה יש זיקות לתל-אביב, שכן זהו מקום העסקים וכתובתו הרשומה של המשיב. כמו כן הפעילות הקשורה לביצוע עסקאות אלו נערכה בתל-אביב והמשיב יביא עדים מעיר זו לצורך המשפט. שלישית , המבקש הינו עורך דין ידוע בבאר-שבע המוכר לשופטים ומספר שופטים כבר פסלו עצמם מלשבת בתביעות שהגיש בעצמו שם. ורביעית , התביעה נשואת הבקשה היא הליך חדש ועצמאי מן הקודמים.

5.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני ובטענות הצדדים החלטתי לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הדיון בת.א. (ת"א) 870/97 מבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע ועל איחוד הדיון בתיק האמור עם הדיון בת.א. (ב"ש) 317/94. החלטתי זו נתמכת במספר נימוקים: נימוק ראשון ועיקרי הוא שהתובענות בהן מדובר עוסקות באותה מסכת עובדתית ובאותה השתלשלות אירועים. אין טעם כי ידונו באותה פרשה בערכאות שונות. אשר לתניית השיפוט המוסכמת, הרי שעל פי הנסיבות הייחודיות לענייננו, העובדה שהמשיב הסכים לכך שכל שש התביעות האחרות יידונו בבאר-שבע ואף הגיש בעצמו תביעה זהה לתביעה נשוא הדיון ומחקה מבלי שסיפק לבית המשפט נימוק משכנע למעשהו זה, יכולה להיחשב כויתור מצידו על זכותו מכוח הסכם השיפוט. נסיבות אלו גם מביאות למסקנה כי לא תסוכל מטרת הוראת תניית השיפוט אם תנוהל ההתדינות בבאר-שבע (וראה ע"א 9/79 קרפול נ' הורוביץ , פ"ד לד (1) 260). באשר למאזן הנוחיות של הצדדים, הרי שגם הוא נוטה לצד העברת הדיון לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע בעיקר משום שתגובתו של המשיב בקשר לצורך בהבאת עדים מתל אביב לא נתמכה בתצהיר כנדרש בתקנה 6א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-. הזיקה, אם כן, לבית המשפט בתל-אביב הינה פורמלית בלבד. אשר לטענת המבקש הנוגעת להיות המשיב מבאר-שבע, הרי שלא ניתן לצפות שעורך דין לא יוכל להתדיין במקום מגוריו והעובדה שמספר שופטים פסלו עצמם מלדון בעניינו בעבר אינה מהווה עילה לכשעצמה להעברת מקום דיון.

6.

מטעמים אלו, דין הבקשה להתקבל.

7.