בש"א 4764/18 קאסם סואעד נ. רשות הפיתוח

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 21.5.2018 (רע"א 55495-12-17, כבוד השופטת ר' גלפז

מוקדי ). בית המשפט המחוזי קיבל ערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום בצפת מיום 27.11.2017 (ת"א 46433-11-17, כבוד השופט ר' פיין ).

2.

מקורה של הבקשה הוא בפסק דין חלוט של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 28.5.2013 (ע"א 15098-12-12, כבוד השופט ז' הווארי , כבוד השופטת נ' מוניץ וכבוד השופטת י' שטרית ) שהורה על פינויים של המבקשים ממקרקעין עליהם הם שוכנים לטענתם שנים רבות (להלן: פסק דין הפינוי ). ביום 20.11.2017 הגישו המבקשים תביעה לבית המשפט השלום בצפת לביטול פסק דין הפינוי בטענת מרמה, וכן בקשה למתן צו מניעה זמני לפיו ייאסר על המשיבה לפנות את המבקשים מהמקרקעין עד להכרעה בתביעתם. בהחלטתו מיום 27.11.2017 קיבל בית משפט השלום את הבקשה למתן צו מניעה זמני בכפוף להפקדת עירבון בסך של 150,000 ש"ח. ואולם, כאמור לעיל, בית המשפט המחוזי קיבל בקשת רשות ערעור שהגישה המשיבה על החלטתו של בית משפט השלום והורה על ביטול צו המניעה.

3.

הבקשה שבפני להארכת המועד להגשתה של בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הוגשה ביום 19.6.2018, היינו בתוך המועד להגשת בקשת רשות ערעור. לטענת המבקשים הארכת המועד דרושה להם נוכח העובדה שביקשו לתקן את כתב התביעה בבית משפט השלום, תיקון שיש בו כדי להשפיע על שאלת הסעד הזמני ולפיכך גם על סיכויי בקשת רשות הערעור. לפיכך, הבקשה כוונה למתן הארכת מועד לכל הפחות עד ליום 19.7.2018, שהוא המועד שניתן למבקשים להגשת בקשה לתיקון כתב התביעה בבית המשפט השלום. אציין כי בסופו של יום הגישו המבקשים בקשה לתיקון כתב התביעה ביום 13.8.2018, והיא הוצאה לתגובת המשיבים. בבקשה זו טרם ניתנה החלטה.

4.

להשלמת התמונה יצוין כי ביום 21.6.2018 הורה בית המשפט המחוזי על עיכוב פינויים של המבקשים מהמקרקעין עד להכרעה בבקשה להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, היא הבקשה שבפניי.

5.

לאחר שבחנתי את הבקשה, התגובה לה ושאר המסמכים שהונחו בפני הגעתי לכלל דעה כי יש להאריך את המועד להגשת בקשת רשות הערעור עד ליום 2.9.2018. ספק בעיני האם רצונם של המבקשים לתקן את כתב התביעה מהווה "טעם מיוחד" המצדיק את הארכת המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי (לאופן בחינת קיומו של "טעם מיוחד" ראו: בר"מ 6094/13

מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה , פסקאות 11-7

(10.12.2013) ). ודוק, ככל שהמבקשים סבורים כי קיים שינוי נסיבות המשפיע על שאלת הסעד הזמני, הרי ש"דרך המלך" היא הגשת בקשה מתאימה לערכאה הדיונית, מבלי כמובן להביע דעה לגופו של עניין בנוגע לסיכוייה של בקשה מעין זו. על כך יש להוסיף כי הארכת המועד מכוונת להגשת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמקורה בתביעה לביטול פסק דין חלוט. מדובר בהליך שסיכוייו אינם גבוהים נוכח היקף התערבותו של בית משפט בבקשות רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982 )). יחד עם זאת, יש לתת משקל לכך שהבקשה הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת בקשת רשות ערעור במובן זה שלא הייתה פגיעה באינטרס ההסתמכות הלגיטימי של המשיבה (ראו: רע"א 3776/16

גנים נ' רחל , בפסקה י' (15.8.2016) ). לכך יש להוסיף את מהות ההליך העוסק בפינויים של המבקשים ממקרקעין עליהם שהו לטענתם שנים רבות.

6.

אשר על כן, במכלול נסיבות העניין, המבקשים רשאים להגיש הליך ערעורי על פסק דינו של בית המשפט המחוזי עד ליום 2.9.2018. תשומת לב המבקשים למועד התפוגה של הסעד הזמני שניתן להם בהחלטתו של בית המשפט המחוזי מיום 21.6.2018.

7.

המבקשים יציינו את החלטתי זו בפתח ההליך שיוגש ויצרפוה כנספח.