בש"א 4839-24 בש"א 4839-24

1.לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), להעברת מקום הדיון בתלה"מ 8865-06-24 מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו. מדובר בתביעה שהגיש המשיב נגד המבקשת לקביעת הסדרי ראיה של בנו הקטין.

2.בבקשה טוענת המבקשת כי היא מתגוררת בהרצליה, שם היא מטפלת בקטין. כן כי היא טוענת כי היא חווה הטרדות שונות, גילויי אלימות ואיומים על חייה ועל חיי הקטין מצד המשיב. נטען כי על רקע זה מתנהלת נגד המשיב חקירה משטרתית והוצא כנגדו צו הרחקה מהמבקשת ומהקטין. לנוכח כל זאת, המבקשת טוענת כי היא חוששת להגיע לירושלים, וכי הנסיעות יקשו עליה במידה ניכרת, שעה שבפועל היא האחראית לטיפול בקטין.

3.המשיב מתנגד לבקשה וטוען כי המבקשת ניצלה את הבקשה כדי להכפישו, וזאת בניסיון להרחיקו מבנו. כן טוען המשיב כי בית משפט זה אינו הערכאה המתאימה להידרש לבקשה, בשים לב לסמכות המסורה לבית המשפט לענייני משפחה להעברת מקום דיון על פי תקנות 6(א) ו-8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: תקנות בית המשפט לענייני משפחה). עוד הוא מעלה טענות שונות לעניין הסמכות המקומית לדון בתיק, ובהן, כי עובר לסכסוך שנתגלע בינו לבין המבקשת, חילק הזוג את זמנו בין דירתו בירושלים לבין דירתה בהרצליה. נטען כי קדמה להגשת התביעה בקשת המשיב ליישוב הסכסוך בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים, במסגרתו נקבעה פגישת מהו"ת אליה התייצבה המבקשת – מבלי שהעלתה כל טענה לעניין הסמכות המקומית לדון בבקשה או בנוגע לקשייה להגיע לעיר. משכך, נטען כי דבק חוסר תום לב ושיהוי בבקשה.

4.לאחר עיון, לא ראיתי להידרש לבקשה.

עיון בתיק בית המשפט מעלה כי בהחלטתו מיום 1.7.2024 הורה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופטת א' בן דור ליבל) על עריכת תסקיר עו"ס. משהחל הדיון, לא ניתן לדון בבקשה מבלי שנתקבלה עמדת המותב הדן בהליך (סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט. ראו גם: בש"א 8092/21 פלונית נ' פלוני, פסקאות 5-4 (19.12.2021); בש"א 5823/18 פלונית נ' פלוני, פסקאות 4-2 (11.10.2018)). אוסיף, כפי שמציין המשיב בתגובתו, כי תקנה 6(א) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה מורה כי מקום שבו עוסקת התובענה בעניינו של קטין, כבמקרה זה, "רשאי בית המשפט להורות על העברת הדיון בתובענה, לבית משפט במקום אחר" (וראו גם: תקנה 8 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה). אשר על כן, פתוחה הדרך לפני המבקשת למצות הליך זה ולפנות בבקשה מתאימה לערכאה הדיונית, שיש להניח שהיא מכירה מקרוב את עניינם של הצדדים, וזאת מבלי שאני נוקטת עמדה לגוף הבקשה.