פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 4855/08 עטא אלקימרי נ. חמיס קימרי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףערעור על החלטת רשמת בית המשפט העליון בבקשה להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

הערעור נדחה על החלטת הרשמת שלא להאריך את המועד להגשת בקשה לדיון נוסף. בית המשפט קבע כי איחור של כחצי שנה, כאשר המערער ידע על פסק הדין זמן רב קודם, אינו מהווה טעם מיוחד המצדיק הארכה. לא נפסקו הוצאות שכן לא התבקשה תגובה.

העובדות

המערער ביקש להאריך מועד להגשת עתירה לדיון נוסף על פסק דין שניתן בסוף שנת 2007. הבקשה להארכת המועד הוגשה בחודש מרץ 2008, לאחר המתנה לתגובת המשיב. המערער טען כי הגיש בקשה קודמת כבר בדצמבר 2007, אך טענה זו לא נתמכה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך מועד להגשת בקשה לדיון נוסף לאחר חלוף כחצי שנה ממתן פסק הדין?

הלכות

  1. 1

    איחור ניכר של כחצי שנה, בנסיבות בהן המערער ידע על פסק הדין כארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה להארכת מועד, אינו מצדיק הארכת מועד.

    ״בנסיבות אלה, צדקה הרשמת בקובעה כי לנוכח האיחור הרב אין בהסברים שניתנו מטעם המערער משום טעם מיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • איחור ניכר
  • פסק-הדין

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

4855/08

בפני:

כבוד הנשיאה ד' ביניש

המערערים:

עטא אלקימרי ואח'

נ ג ד

המשיב:

חמיס קימרי

ערעור על החלטתה של כבוד רשמת בית המשפט העליון

גאולה לוין

, מיום 7.5.2008, בבש"א 2728/08

בשם המערערים:

עו"ד יהושע קרמר;

עו"ד איהאב אבו ג'וש

פסק-דין

לפניי ערעור על החלטתה של רשמת בית משפט זה מיום 7.5.08, שבה נדחתה בקשת המערער להארכת מועד להגשת עתירה לדיון נוסף.

פסק-הדין שביחס אליו מבקש המערער להגיש עתירה לדיון נוסף ניתן ביום 28.9.07. בקשת המערער לקבלת אורכה להגשת עתירתו לדיון נוסף בפסק-הדין הוגשה ביום 25.3.08. כל טענותיו של המערער בערעור נטענו כבר בבקשתו המקורית בפני הרשמת, ונדחו בהחלטתה המנומקת של הרשמת. עיקרן של טענות אלה הינו כי פסק-הדין פורסם באיחור ניכר, וכי המערער הגיש את בקשתו להארכת מועד כבר ביום 5.12.07, אולם בהתאם להנחיית המזכירות המתין לתגובת המשיב, שניתנה רק ביום 24.3.08.

כפי שנקבע גם בהחלטת הרשמת מיום 7.5.08 – בכל אלה אין כדי להצדיק את הגשת הבקשה להארכת המועד כחצי שנה לאחר מתן פסק-הדין. גם לשיטת המערער עצמו, פסק-הדין הובא לידיעתו כארבעה חודשים בטרם הוגשה בקשתו להארכת מועד, וטענתו כי הבקשה הוגשה למעשה כבר ביום 5.12.07 נטענה בעלמא וללא כל ביסוס. בנסיבות אלה, צדקה הרשמת בקובעה כי לנוכח האיחור הרב אין בהסברים שניתנו מטעם המערער משום "טעם מיוחד, העשוי להצדיק מתן אורכה כמבוקש.

אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תגובה, אין צו להוצאות.

ניתן

היום, י"א בתמוז התשס"ח (14.7.2008).

ה נ ש י א ה

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1איחור ניכר של כחצי שנה, בנסיבות בהן המערער ידע על פסק הדין כארבעה חודשים לפני הגשת הבקשה להארכת מועד, אינו מצדיק הארכת מועד.