בש"א 4879/10 אברהם פלקסר נ. בנק דיסקונט למשכנתאות בע''מ

1.

מונחים בפני ערעור וערעור שכנגד על החלטת הרשם ג' שני ( מיום 10.6.10) הדוחה את בקשת המערער בתיק 4879/10 למתן פטור מלא מעירבון ואגרה, תוך העמדת סכום האגרה על סך של 500 ₪ וסכום העירבון על סך של 3,000 ₪ (רע"א 3856/10).

2.

לטענת המערער בבש"א 4879/10, שגה הרשם בהחלטתו עת העמיד את סכום האגרה וסכום העירבון הנדרש להפקדה מעבר לתחום יכולתו הכלכלית. לגישתו, האיזון המתבקש בין זכויות הצדדים לא בוצע כהלכה ואין לגרום לכך שיימנע ממנו להיכנס בשערי בית המשפט אך בשל דלותו. מהצד השני, סובר המשיב (המערער שכנגד בבש"א 6329/10) כי לא היה מקום להפחית את סכומי האגרה והעירבון כפי שקבע הרשם, וכי יש להעמידם על הצד הגבוה. זאת לאור משקלן המצטבר של הנסיבות אותן מנה הרשם בהחלטתו (היותו של ההליך כאן הליך ב"גלגול שלישי", ניצול לרעה של הליכי משפט על ידי המערער, וגובה ההוצאות אשר נפסקו נגד המערער בבית המשפט המחוזי).

3.

עיינתי בחומר. עולה כי מצבו הכלכלי של המערער אינו קל. נקודת מוצא זו באה לידי ביטוי הן בהחלטת הרשם והן בהחלטות דומות בהליכים מקבילים של המערער (ראו למשל בש"א 3968/10 מיום 11.5.10). עם זאת, מצב כלכלי, כשלעצמו, אין בו די כדי להעניק פטור מלא מאגרה ועירבון. על המבקש מתן פטור מאגרה ומעירבון לבסס את טענתו בדבר מצבו הכלכלי וכן להצביע על קיומם של סיכויים ממשיים בהליך גופו. מכאן, ייתכן מצב בו מבקש מקבל פטור בהליך אחד אך לא בהליך אחר. השוני ייגזר מסיכויי ההליכים השונים.

במקרה דנא לא נראה כי נפל כל פגם בהחלטת הרשם ובהערכתו את סיכוייו של ההליך וקיומה של עילה לכאורה. המדובר בהשגה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב- יפו (ע"א 1739/07 שניתן על ידי השופטת ר' לבהר-שרון מיום 14.4.10). בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המערער על החלטת בית המשפט השלום (השופט ח' ברנר) במסגרתה נדחתה בקשת רשות להתגונן שהוגשה על ידי המערער בתביעה שהוגשה נגדו על ידי המשיב. משעה שמדובר בהליך ערעור ב"גלגול שלישי", ושההכרעות של בתי המשפט נשענות על ממצאים עובדתיים, עולה כי אין סיכויים טובים להליך שהוגש לבית משפט זה. כידוע, על מנת לזכות בדיון לגופו של עניין ב"גלגול שלישי", על המבקש לשכנע את בית המשפט כי מדובר בעניין בעל היבטים ציבוריים רחבים ועקרוניים ושהדיון אינו עוסק במקרה הפרטני בלבד. יסודו של כלל זה הינו, שעניינו של המבקש עבר כבר שני גלגולים – ערכאה מבררת וערכאת ערעור.

מהצד האחר, היה מקום להתחשב במצבו הכלכלי של המשיב בדבר שיעור האגרה והעירבון. כך נהג הרשם. המשמעות היא שאין מקום לקבל את הערעור שכנגד שהוגש מטעם המשיב.

4.

סיכומו של דבר, נימוקי הערעור מצד אחד, ונימוקי הערעור שכנגד מצד אחר, למעשה יוצרים מעין תשובה הדדית איש לרעהו. הביטוי לאינטרס של כל אחד מהצדדים מצא את מקומו בתוצאה אליה הגיע הרשם.

הערעור והערעור שכנגד נדחים. המערער רשאי לשלם אגרה בסך 500 ₪ בתוך 15 יום ובד בבד להפקיד עירבון בסך 3,000 ₪ כאמור. בהיעדר תשלום או הפקדה, יימחק או יידחה ההליך – על פי העניין – בלא התראה נוספת. אין צו בהוצאות.