בש"א 4958/05 קיבוץ יגור נ. מדינת ישראל/מינהל מקרקעי ישראל

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

פסק הדין נשוא הבקשה שבפניי ניתן ביום 9.2.05. המבקשת הגישה בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין, שנדחתה בהחלטה מיום 1.5.05. הבקשה שבפניי הוגשה ביום 24.5.05. ככלל, החמצת המועד להגשת הליך ערעורי, בשל התמשכות הליכים בערכאה הדיונית בבקשה לתיקון טעות סופר, אינה בבחינת טעם מיוחד למתן ארכה (רע"א 2500/00 קריסטל נ' קריסטל, דינים עליון נח 285). בנסיבות העניין שבפניי, נוצר איחור מהותי של כחודשיים בשל מחדלה של המבקשת, ועל פי הכללים המקובלים, אין במצב זה טעם מיוחד למתן ארכה.

עם זאת, המבקשת טוענת כי בבית משפט זה תלוי ועומד ממילא הליך ערעורי ביחס לפסק דינה של הערכאה הדיונית (ע"א 1952/05, הקבוע ליום 27.10.05). במצב זה הוכר בפסיקה לא אחת קיומו של טעם מיוחד למתן ארכה. יש להעיר, כי אין המשיבה טוענת כי היענות לבקשה שבפניי עלולה ליצור הרחבה יתרה של חזית ההתדיינות בע"א 1952/05. במצב זה, ובאין טענה לשינוי מצב לרעה של המשיבה על יסוד הנחה כי פסק הדין המשלים נשוא הבקשה שבפניי הפך לחלוט, נראה לי כי ניתן להאריך את המועד כמבוקש (רע"א 9073/01 פרנקו סידי נ' הרשות המוסמכת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, דינים עליון סא 32). המבקשת תוכל להגיש ערעור על פסק הדין המשלים תוך 7 ימים מקבלת החלטה זו. במניין הימים יבואו ימי פגרה. קבלת הערעור לרישום מותנית בהמצאת אישור כי המערערת שילמה למשיבה את הוצאות הבקשה שבפניי, בסך 2,000 ₪. חיוב זה נובע מכך, שהצורך בבקשה שבפניי נגזר, כל כולו, ממחדל של המבקשת.

החלטה זו תומצא לצדדים ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.