בש"א 4960/06 דוד בן נחום נ. קצין תגמולים משרד הביטחון

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער.

1.ההליך נסוב על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי אשר במסגרתו נמחקו בהסכמת הצדדים ערעורים שהגישו המבקש והמשיב על פסק-דינה של ועדת הערעורים שלפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959. פסק הדין ניתן ביום 18.9.03. הבקשה שלפני הוגשה ביום 13.6.06. המשיב מתנגד לבקשה.

2.המועד להגשת בקשת רשות לערער על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי קבוע בחיקוק (תקנה 3 לתקנות הנכים ומשפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום) וסדרי הדין בערעור, התשמ"ז-1987). הארכת מועד הקבוע בחיקוק טעון טעם מיוחד (תקנה 4 לתקנות הנכים הנ"ל ותקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). ככל שמדובר באיחור רב יותר בהגשת ההליך, כך גובר בהתאמה משקלו של "הטעם המיוחד" הנדרש על מנת להיעתר לבקשה (ראו: בש"א 8203/99 זלף דניאל נ' טפחות – בנק למשכנתאות לישראל בע"מ , תק-על 2004 (3) 3303). בענייננו, מדובר באיחור ניכר ביותר, של כמעט 3 שנים. המבקש לא נותן טעם, ובודאי לא טעם מיוחד, לאיחור הניכר שחל בהגשת ההליך. המבקש מפרט טענות שונות שיש לו כנגד הדרך בה נוהל ההליך בערכאות קודמות, אולם הדרך הראויה לבירור טענות אלה היתה להשיג עליהן במסגרת המועדים הקבועים בדין. בהקשר זה יצוין, כי המבקש הגיש בקשות שונות בעניין ביטול פסק-דינו של בית משפט קמא של ועדת הערעורים לפני הערכאות הקודמות, אולם בקשותיו נדחו. אוסיף, כי מעיון בחומר שבתיק עולה שממילא אין ההליך מגלה עילה לדיון ערעורי בגלגול שלישי באופן המצדיק היעתרות לבקשה, וזאת במיוחד בשים לב לכך כי זכות הערעור על החלטת ועדת ערעור מוגבלת לשאלה משפטית בלבד ושאלה כזאת אינה עולה מבקשתו.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. נוכח עמדת המשיב, אשר ברוב הגינותו אינו עומד על פסיקת הוצאות בהליך הנדון, אין צו להוצאות. בשים לב לכך שמדובר בפעם השלישית שהמבקש מגיש בקשה באותו עניין, יתן המבקש דעתו לכך שאם ינקוט בהליך דומה בעתיד, אשקול לחייבו בהוצאות משפט.