בש"א 5073/08 עזבון המנוח ישינובסקי צבי נ. מרדכי פרוייליך

1.

המבקשים הגישו בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, בתביעתם לפיצויים בגין הפרת הסכם מכר מקרקעין. זאת לאחר שבית המשפט המחוזי פסק כי התמורה החוזית שקיבלו המבקשים מצד שלישי לו נמכרו המקרקעין עולה על הנזק שנגרם להם מהפרת ההסכם מצד המשיבים, ולכן בסופו של דבר לא נגרם להם כל נזק כספי ואין הם זכאים לפיצוי. בבקשה להארכת מועד, שהוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ערעור, מציינים המבקשים כי הגישו לבית המשפט המחוזי בקשה לתיקון טעויות סופר אשר נפלו, לטענתם, בפסק הדין וכי בקשה זו תלויה ועומדת כיום בבית המשפט. לדבריהם, הם שוקלים אם להגיש ערעור והחלטתם תלויה בהחלטה בבקשה לתיקון טעויות סופר. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.

סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), הדן בתיקון פסק דין, קובע דחייה של תחילת מרוץ המועדים להגשת ערעור. תחולת הוראה זו מותנה בכך שאמנם תוקן פסק הדין באופן שתוכנו השתנה (סעיף 81(ג) לחוק). כאשר בקשה לתיקון פסק דין נדחית, אין כל שינוי במועד בו החל מרוץ המועדים. שאלת מרוץ המועדים נגזרת, אם כן, מהתוצאה של הליך התיקון ואינה נובעת באופן אוטומטי מהחלתו. הסדר זה נועד למנוע שימוש לרעה במכשיר של בקשה לתיקון פסק דין, כדרך להביא להארכה בלתי מוצדקת לצורך הגשת ערעור (רע"א 2500/00 קריסטל נ' קריסטל (לא פורסם, 30.8.2000); בש"א 1031/06 עיריית תל אביב נ' מנחמי (1987) בע"מ (לא פורסם, 15.2.2006)). יוצא, כי בעל דין הממתין להחלטה בבקשה לתיקון טעות לוקח על עצמו את הסיכון כי הוא עלול להחמיץ את המועד להגשת ערעור, היה ותידחה הבקשה. במצב דברים זה, פתוחות בפניו שתי אפשרויות: הגשת ערעור במועד ולחילופין, בקשה להארכת מועד. ואולם, עצם הגשתה של בקשה לתיקון טעות בבית המשפט המחוזי אינה מצדיקה היענות לבקשה להארכת מועד באופן אוטומטי. הארכת המועד טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984). השאלה האם הגשת בקשה לתיקון טעות עולה כדי "טעם מיוחד" להארכת מועד נבחנת על פי אמות המידה שגובשו לעניין "הליך תלוי ועומד" כטעם מיוחד. על פי אמות מידה אלה, בעת בחינת השאלה האם קיומו של "הליך תלוי ועומד" מקים טעם מיוחד למתן ארכה יוענק משקל לסוג ההליך התלוי ועומד, לשאלת הקשר שבינו לבין הערעור שיש להגישו, לסיכויי ההליך התלוי ועומד וכן למסגרת הזמן בה יוכרע (ראו: בש"א 9159/04 ניסן חקשורי נ' משה בובליל

(לא פורסם; 20.10.2004)). אמות מידה אלה מנטרלות את החשש כי היעתרות לבקשה תיתן יד להארכה בלתי מוצדקת, בניגוד לתכליתו של סעיף 81(ג) לחוק. כך, למשל, אם הבקשה לתיקון טעות הינה הליך סרק אשר סיכוייו קלושים, לא תינתן הארכת מועד. לעומת זאת, אם מ דובר בהליך שסיכוייו טובים, אזי מוצדק להיעתר לבקשה, וממילא אין בכך שי מוש

לרעה בבקשה להארכת מועד לצורך קבלת אורכה בלתי מוצדקת.

3.

במקרה שלפניי, המבקשים לא פירטו את תוכן הבקשה לתיקון טעות. הם לא ציינו מהם התיקונים שביקשו להכניס בפסק הדין של בית המשפט המחוזי ולא צירפו העתק של הבקשה לתיקון פסק הדין. במצב דברים זה, לא ניתן לבחון את השאלה האם הגשת הבקשה לתיקון טעות מקימה "טעם מיוחד" למתן ארכה, שכן לא ניתן לעמוד על הקשר בין הבקשה לבין הערעור, לסיכויי ההליך ולמסגרת הזמן הצפויה למתן הכרעה. עם זאת, מאחר שהבקשה הוגשה זמן ניכר לפני תום המועד להגשת ערעור, אני מאפשרת למבקשים להשלים את הבקשה, בכך שיפרטו אודות הבקשה לתיקון טעות, יעמדו על הזיקה בינה לבין הערעור ויצרפו העתק ממנה. בתוך כך יעדכנו המבקשים לגבי שלב הדיון בבית המשפט המחוזי. ההשלמה תוגש תוך 5 ימים מעת המצאת החלטה זו. ההחלטה תומצא לבעלי הדין ללא דיחוי באמצעות הפקסימיליה.