פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
בש"א
5124/98
בפני:
כבוד הרשמת מ' אגמון
המערער
:
זרפשן
אברהם
נגד
המשיבים
:
1.
חמיר אמונה
2.
חמיר אמונה
3.
עו''ד צפרירי
4.
רון שפירא
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשמת
בשם
המערער: בעצמו
בשם
המשיב 1: עו"ד דוד שפר
בשם
המשיב 3: עו"ד ע. מוטולה
בשם
המשיב 4: עו"ד ש. בר לב
החלטה
בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת, השופטת א' אפעל-גבאי שניתנה ביום 19.5.98. החלטה זו נשלחה לכתובת שציין המערער בכתב הערעור, אולם דבר הדואר לא נדרש על-ידי המבקש. ההחלטה נשלחה שנית, שלא בדואר רשום ביום 21.7.98, וכל הנראה הגיעה בסמוך למועד זה לידי המבקש. מכל מקום, ביום 16.8.98 הגיש המבקש הבקשה שבפני להארכת המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת.
המועד להגשת ערעור על החלטת רשם קבוע בחיקוק (תקנה 400 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-) וככזה, דרוש טעם מיוחד להארכתו.
המשיבים 1 ו4- מתנגדים לבקשה, המשיב 3 ציין כי אין לו עמדה בענין ואילו את המשיב מס' 2, לא ניתן לאתר.
דין הבקשה להידחות.
בבקשתו להארכת המועד טען המבקש, כי הינו אדם זקן וחולה בן 83 שנה.
כמו כן טוען המבקש, כי אושפז מספר פעמים, כי היה רתוק למיטתו ומצבו הרפואי לא איפשר לו לצאת מהבית.
המבקש צירף לבקשתו שתי תעודות שחרור מבית החולים וולפסון. על פי התעודה המאוחרת מבין שתיהן שוחרר המבקש מבית החולים ביום 15.7.98 לאחר שהתקבל ביום 12.7.98 עקב נפיחות בכף רגל שמאל. במכתב השחרור נאמר, כי ה"חולה משתחרר במצב כללי טוב, ללא כאבים ברגל שמאל...".
אין בתעודה זו כדי להסביר האיחור הנוסף בן חודש, בהגשת הבקשה. הפסיקה אומנם הכירה במחלת בעל דין כטעם מיוחד המצדיק הארכת מועד, "אם המחלה מנעה אותו מלעסוק בעניניו, ובלבד שהבקשה הוגשה ללא איחור" (י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי , (מהדורה שביעית 1995), עמ' 896-895).
לאור האמור, אין בבקשת המבקש טעם מיוחד המצדיק הארכת מועד כה ממושכת.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ח
בכסלו תשנ"ט (7.12.98).
מיכל אגמון, שופטת
ר ש מ ת
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
98051240.
P02