פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5230/06 - א'
בפני:
כבוד הנשיא א' ברק
המבקשת:
מבטחים מוסד לבטוח סוציאלי של העובדים בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. הכשרת
הישוב חברה לביטוח בע"מ
2. אבנר איגוד לנפגעי רכב בע"מ
3. ליאוניד שוחט
4. אנה שוחט
בקשה לאיחוד דיון
בשם המבקשת: עו"ד אבנר בן
חיון; עו"ד אופיר סובול
בשם המשיבות 1 ו-2: עו"ד עזרא
האוזנר
החלטה
לפני בקשה לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן – התקנות), לאיחוד הדיון בת.א. 11740/05 (שלום תל-אביב) עם הדיון בת.א. 1039/01 (שלום טבריה). שתי התובענות עוסקות בתוצאותיה של תאונת דרכים שאירעה בשנת 1999 ובה נפגע המשיב 3. בשנת 2001 הגישו הנפגע ורעייתו בבית משפט השלום בטבריה תביעה כנגד המשיבות 1 ו-2 בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975. בשנת 2005 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבות 1 ו-2 שעניינה פיצוי בגין תשלומי פנסיית הנכות ששילמה המבקשת לנפגע.
עמדת המבקשת היא שיהיה באיחוד הדיון בתובענות כדי לייעל את הדיון ולמנוע פסיקות סותרות. זאת, לנוכח העובדה שהתובענות מעוררות סוגיות דומות הקשורות באחריותן של המשיבות 1 ו-2 לפיצוי בגין תוצאות התאונה. המשיבות 1 ו-2 מתנגדות לבקשה. לטענתן, הדיון בתיק המתנהל בבית המשפט בטבריה מצוי בשלב מתקדם, ולא יהיה באיחוד התובענות כדי לייעל את ההליכים. המשיבות עומדות על כך שהמבקשת כבר הגישה בבית משפט השלום בטבריה בקשה להצטרף כצד להליך, אך בקשה זו נדחתה. לטענת המשיבות, ככל שהמבקשת אינה מסכימה להחלטה זו, עליה להגיש על כך בקשת רשות ערעור, ולא לפנות אל בית המשפט העליון בהליך לפי תקנה 7 לתקנות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה השתכנעתי כי יש להורות על איחוד הדיון בתובענות. כפי שנפסק לא פעם, "תכליתה של תקנה 7 ... הינה, בין היתר, הגברת היעילות בדיון ומניעת הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים להליכים השונים ... לאור המטרה שביסוד תקנה זו נפסק, כי די בכך שבין שתי תובענות קיימת השקה, גם אם לא חפיפה מוחלטת, בכדי לקבוע כי הן באותו נושא (בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' רויטל בצלאל (לא פורסם) ). מעיון בחומר שלפני עולה כי שתי התובענות נובעות ממקור דומה, והוא תאונת הדרכים שאירעה למשיב 3, ותוצאותיה. בנסיבות אלה, יש להורות על איחוד הדיון בתובענות. זאת, על מנת לקדם יעילות דיונית ועל מנת למנוע פסיקות סותרות.
אין בכך שנדחתה בקשתה של המבקשת לפי תקנה 24 לתקנות להצטרף כצד להליך המתנהל בבית משפט השלום בטבריה, כדי למנוע את איחוד הדיון לפי תקנה 7 לתקנות. כפי שעולה מלשונה של תקנה 24, מטרתה היא לאפשר את צירופו של "תובע או נתבע שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". כלומר, כאשר בא בית המשפט לדון בשאלה האם ראוי לצרף צד נוסף להליך המתנהל בפניו, עליו לבחון את השאלה האם הצירוף דרוש על מנת להכריע ביעילות ובשלמות בהליך המתנהל בפניו. כך עשה בית המשפט בעניין שלפנינו (בהחלטתו מיום 26.1.2006). בדונו בבקשה לפי תקנה 24 בית המשפט אינו נדרש, והוא אף לא עשה כן בעניין שלפנינו, לשקול את האינטרס הרחב יותר של המערכת השיפוטית בייעול הדיונים ובמניעת פסיקות סותרות באותם עניינים. שיקולים אלה רלוונטיים הם בבקשה לפי תקנה 7. לפיכך, אין בדחיית בקשה להצטרפות לפי תקנה 24 כדי להכריע בשאלת הבקשה לאיחוד לפי תקנה 7. ייתכן כי צירופו של צד להליך ספציפי לא יהיה דרוש על מנת להכריע בהליך זה, ואף-על-פי-כן יהיה הצירוף נחוץ מטעמים של יעילות דיונית בהיבטה המערכתי. זהו המצב בענייננו.
לפיכך, אני מורה על העברת הדיון בת.א. 11740/05 (שלום תל-אביב) אל בית משפט השלום בטבריה ועל איחוד הדיון בו שם עם ת.א. 1039/01.
ניתנה היום, כ"ד בתמוז התשס"ו
(20.7.2006).
ה
נ ש י א