בש"א 5276/11 דר' רויזמן נ. הפקולטה לרפואה

א.

ערעור על החלטת הרשם ג' שני , מיום 29.6.2011 בע"א 4106/11, שבמסגרתה נדחתה בקשתו של המערער לפטור מהפקדת ערבון, אך סכום הערבון הופחת לסך של 15,000 ש"ח.

ב.

המערער הגיש לבית משפט זה ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בת"א 57877-10-10 מיום 1.5.2011 (השופטת י' שבח ), בו נדחתה על הסף משאלת המערער כי בית המשפט יתערב בהכרעתה של האוניברסיטה המשיבה שלא לאשר (לאחר גלגולים שונים) את הצעתו לעבודת דוקטור (בנוסף לתואר ד"ר לרפואה שהוא נושא), ולהפסיק לימודיו לתואר שלישי. ביום 12.6.2011 הגיש המערער בקשה לפטור מהפקדת ערבון, שבמסגרתה טען כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הסכום שנקבע (25,000 ש"ח). ביום 13.6.2011 הורה הרשם למערער להשלים את בקשתו על ידי הגשת תצהיר משלים שבו יפרט את הכנסותיו, הוצאותיו ונכסיו. בעקבות זאת, הגיש המערער תצהיר בו פירט את מצבו הכלכלי.

ג.

ביום 29.6.2011, כאמור, דחה הרשם את בקשתו של המערער לפטור מהפקדת ערבון. בהחלטתו, קבע הרשם, כי לא שוכנע שהמערער אינו מסוגל לגייס את כספי הערבון, בין היתר, כיון שלא צורפו לתצהירו דפי חשבון בנק עדכניים, ולא הוכח כי לא יכול היה להסתייע בסביבתו הקרובה לגיוס הכספים. עם זאת הפחית הרשם את סכום הערבון לסך של 15,000 ש"ח.

ד.

מכאן הערעור הנוכחי, במסגרתו טוען המערער כי שגה הרשם בכך שקבע כי לא הוצגה תשתית עובדתית מלאה ועדכנית ביחס למצבו הכלכלי. עוד טוען המערער, בין היתר, כי סיכויי הערעור שהגיש גבוהים וכי מצבו הרפואי קשה.

ה.

לאחר שעיינתי בהחלטת הרשם, בהודעת הערעור ובחומר שבתיק, הגעתי לכלל מסקנה, כי לא אוכל להיעתר לערעור. המערער לא הצביע על פגם משפטי בהחלטתו של הרשם המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. אכן, התרשמתי כי נושא הערעור העיקרי בוער בעצמותיו של המערער, המבקש לשכנע לעבר התערבות בהכרעות האוניברסיטה באשר לו. אציין כאן באשר לסיכויי הערעור העיקרי, כי המשוכה שעל המערער לעבור גבוהה, ודרכו היא במעלה ההר. אשר לערבון, צד להליך הרוצה לחשוף את בעלי הדין שכנגד לסיכונים בהליך ערעורי, מחויב בכך כדי שאם יושתו עליו הוצאות לא ייאלץ הצד האחר להתדיין בערכאות לגביית הסכום. המבקש להשיג על כך, עליו נטל ההוכחה לקיומם של תנאי הפטור מהפקדת הערבון; המבקש פטור צריך לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי ויכולתו לגייס את סכום הערבון. מעיון במסמכים שהוגשו, אף שהתרשמתי

כי מצבו הכלכלי של המערער אינו משופר, עולה כי אין הוא מצדיק מתן פטור מלא מהפקדת ערבון, משהצד האחר נחשף להוצאות בהליך הערעורי, בהכנת סיכומים ועוד. על כן איני רואה בהחלטת הרשם פגם מן הסוג המצדיק התערבות ערעורית, אחר שכבר הפחית במידה מסוימת את גובה הערבון.

ו.

על המערער להפקיד את סכום הערבון עד סוף אוגוסט 2011, שאם לא כן לא יהא מנוס מרישום ההליך לדחייה ללא הודעה נוספת.