החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5525/22אדוארד בבחנוב נ. פקיד השומה -גוש דן

ניתן ביום
הרכב
לא צוין

בקצרה

תוצאה: נדחה
סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסףבקשה להארכת מועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דין של בית המשפט העליון

בית המשפט העליון דחה בקשה להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף שהוגשה באיחור של 11 ימים. נקבע כי טעות בדין עשויה להיחשב טעם מיוחד, אך במקרה זה לא הוכח שהטעות הייתה בלתי נמנעת, והכללים בדבר ימי הפגרה ברורים. בנוסף, סיכויי הבקשה נמוכים משום שהערעור נדחה ללא הלכה חדשה.

העובדות

המועד להגשת בקשה לדיון נוסף חלף ביום 7.8.2022, והבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 18.8.2022, באיחור של 11 ימים. המבקש טען לטעות בדין בשל עמימות החקיקה לגבי מניין ימי הפגרה, וכן לשירות מילואים של אחד מבאי כוחו.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם טעות בדין הנובעת מעמימות החקיקה מהווה טעם מיוחד להארכת מועד להגשת בקשה לדיון נוסף?
  2. 2.האם יש להיעתר לבקשה לדיון נוסף כאשר הערעור נדחה מכוח תקנה 148(ב) ללא קביעת הלכה חדשה?

הלכות

  1. 1

    טעות בדין עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד, אך נדרש להוכיח שהטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר ולא נעשה די מאמץ לברר את הכללים והמועדים החלים.

    ״טעות בדין עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך״
    למשפט בטקסט ←
  2. 2

    הכללים בדבר מניין ימי הפגרה במועד להגשת בקשה לדיון נוסף הם ברורים ומושרשים בפסיקה, ולכן אינם מצדיקים טעות.

    ״הכללים החלים באשר למועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף, ובהם הכלל שלפיו הפגרה באה במניין הימים בהליך זה, הם כללים ברורים ומושרשים בפסיקה״
    למשפט בטקסט ←
  3. 3

    הליך הדיון הנוסף שמור למקרים חריגים ויוצאי דופן, ואין לו סיכוי כאשר הערעור נדחה מכוח תקנה 148(ב) ללא הלכה חדשה.

    ״הליך הדיון הנוסף שמור כידוע למקרים חריגים ויוצאי דופן, ואולם בענייננו עסקינן בפסק דין שבגדרו נדחה הערעור״
    למשפט בטקסט ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • דיון נוסף
  • טעם מיוחד
  • טעות בדין
  • ימי פגרה
  • שירות מילואים
  • תקנה 148(ב)
  • פסק דין
  • עמימות החקיקה

התקציר, ההלכות והתחום נוצרו בעיבוד אוטומטי; הלכה מוצגת רק כשיש לה ציטוט מילולי מהטקסט. הטקסט המחייב הוא זה שבאתר בית המשפט.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

5525/22

לפני:

כבוד הרשמת ליאור משאלי שלומאי

המבקש:

אדוארד בבחנוב

נ ג ד

המשיב:

פקיד השומה -גוש דן

בקשה מיום 18.8.2022 להארכת מועד

להגשת בקשה לדיון נוסף; תשובה מיום 23.8.2022

החלטה

המבקש עותר להארכת המועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף בפסק דינו של בית משפט זה בע"א 4488/21 מיום 21.7.2022. המשיב מתנגד לבקשה.

המועד האחרון להגשת הבקשה לקיום דיון נוסף על פסק הדין חלף זה מכבר ביום 7.8.2022, בחלוף 15 יום ממועד מתן פסק הדין כאשר ימי הפגרה באים במניין הימים (ראו: תקנה 4 לתקנות סדר הדין בדיון נוסף, התשמ"ד-1984; בש"א 6927/11 רוכמן נ' קיבוץ מענית (24.1.2012)). הבקשה להארכת מועד הוגשה על-ידי המבקש ביום 18.8.2022, היינו באיחור של 11 ימים. לטענת המבקש האיחור האמור נבע מטעות בדין בשל עמימות החקיקה הרלוונטית ביחס לשאלה אם ימי הפגרה באים במניין הימים לעניין המועד להגשת בקשה לדיון נוסף. עוד נטען כי אחד מבאי-כוח המבקש גויס לשירות מילואים החל מיום 2.8.2022 ועד ליום 9.8.2022 (למעט יום 8.8.2022), ואף משום כך לא ניתן היה להגיש את הבקשה לדיון נוסף במועדה.

דין הבקשה להידחות. אכן, טעות בדין עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד לנקיטה בהליך. אולם, בענייננו הבקשה חסרה פירוט באשר למאמצים שנעשו על-ידי המבקש, אשר מיוצג הן בערעור והן בהליך שלפניי, כדי לברר מהם הכללים והמועדים החלים בכגון דא, וממילא לא ניתן לומר כי הורם הנטל להוכיח שהטעות הנטענת הייתה בלתי נמנעת באורח סביר (ראו: בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012)). בהקשר זה אציין כי אף פניית בא-כוח המבקש לבאת-כוח המשיב בה, כך נטען, הועלתה טענת העמימות, אירעה כשבעה ימים לאחר חלוף המועד להגשת ההליך. בנוסף לכך, אציין כי הכללים החלים באשר למועד להגשת בקשה לקיום דיון נוסף, ובהם הכלל שלפיו הפגרה באה במניין הימים בהליך זה, הם כללים ברורים ומושרשים בפסיקה (ראו:

עניין

רוכמן , בפסקאות 11-10 (24.1.2012); בש"א 7622/12 לוי נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 5 (11.11.2012)).

אשר לטענה בדבר שירות המילואים של אחד מבאי-כוחו של המבקש, הרי שהיא נטענה בעלמא, מבלי להבהיר, בין היתר, מדוע נמנע בא-כוחו השני של המבקש להגיש את הבקשה במועדה.

עוד אוסיף, כי גם סיכויי ההליך אינם תומכים בהיעתרות לבקשה. הליך הדיון הנוסף שמור כידוע למקרים חריגים ויוצאי דופן, ואולם בענייננו עסקינן בפסק דין שבגדרו נדחה הערעור מכוח תקנה 148(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, מבלי שנקבעה בו כל הלכה חדשה. על פני הדברים, מקרה זה אינו בא בגדר המקרים הנדירים שבהם יורה בית המשפט העליון על קיום דיון נוסף.

אשר על כן, ולנוכח כל האמור, הבקשה נדחית.

ניתנה

היום, ב' באלול התשפ"ב (29.8.2022).

ליאור משאלי שלומאי

ר ש מ ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

הלכות

  1. 1טעות בדין עשויה להוות טעם מיוחד להארכת מועד, אך נדרש להוכיח שהטעות הייתה בלתי נמנעת באורח סביר ולא נעשה די מאמץ לברר את הכללים והמועדים החלים.
  2. 2הכללים בדבר מניין ימי הפגרה במועד להגשת בקשה לדיון נוסף הם ברורים ומושרשים בפסיקה, ולכן אינם מצדיקים טעות.
  3. 3הליך הדיון הנוסף שמור למקרים חריגים ויוצאי דופן, ואין לו סיכוי כאשר הערעור נדחה מכוח תקנה 148(ב) ללא הלכה חדשה.