בש"א 5556/16 בש"א 5556/16

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור.

עיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, המתנגדת לבקשה, ומצאתי כי השיקולים השונים הצריכים לעניין, כפי שהותוו בפסיקה (ראו בר"מ 6094/13

מדהנה נ' המשרד לקליטת עליה (10.12.2013)), מושכים לכיוונים מנוגדים.

המבקש טוען כי ההליך הערעורי לא הוגש במועדו בשל מצבו הרפואי, הן זה הכללי והן פגיעתו כתוצאה מנפילה מטרקטור, שכן מצבו זה לא אפשר לו לפעול מבעוד מועד להסדרת ייצוגו. המשיבה טוענת כי קיים קושי בגרסתו זו, והיא הצביעה על כך שלא הוכח כי בתקופה הרלבנטית לא היתה למבקש כל יכולת לתפקד ולתקשר, על כך שמצבו הרפואי הכללי הוא מצב מתמשך, ועוד נטען כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר.

בטענות אלו של המשיבה יש ממש, ועל פני הדברים יש ממש גם בטענתה לעניין סיכויי ההליך.

עם זאת, מנגד, גם אם המבקש לא הוכיח חוסר יכולת מוחלטת לתפקד, הרי שהמסמכים שצורפו תומכים בטענה לעניין מצבו הרפואי הכללי, וכן צורף אישור מחלה שניתן לו בעקבות כאבים עליהם דיווח. ניתן להניח כי מצבו זה של המבקש אכן הקשה עליו לטפל בענייניו המשפטיים בתקופה הרלבנטית, ובכלל זאת להסדיר את ייצוגו. עוד יש ליתן משקל לכך שהבקשה דנן הוגשה בידי המבקש עצמו, ללא ייצוג, ומשקל של ממש יש ליתן לעובדה שהבקשה הוגשה טרם חלוף המועד להגשת ההליך, כך שאינטרס ההסתמכות של המשיבה על סופיות פסק הדין טרם התגבש במועד הגשת הבקשה (למשקלו של שיקול זה ראו החלטת כב' המשנה לנשיאה א' רובינשטיין ברע"א 3776/16

גנים נ' דרור , פסקה יג' (15.8.2016)).

לאחר איזון בין כל השיקולים השונים הצריכים לעניין מזה ומזה הגעתי לכלל מסקנה כי בסופו של יום נוטה הכף אל עבר קבלת הבקשה, כך שתינתן למבקש הזדמנות להגיש הליך ערעורי מטעמו.

בנסיבות העניין יוגש ההליך בתוך 14 ימים מעת המצאת ההחלטה לידי המבקש. המבקש יציין את מתן הארכה בפתח ההליך שיגיש, ויצרף את החלטתי כנספח.

המבקש ישא בהוצאות המשיבה, אשר נדרשה להגיש תגובה לבקשתו, בסך של 2,500 ש"ח.