בש"א 5597/98 שיטות לעיבוד נתונים בע''מ נ. בנק המזרחי המאוחד בע''מ

1.ביום 20.7.98 החליטה הרשמת, לבקשת המשיב, כי על המערערים ליתן טעם תוך חמישה ימים מדוע לא תידחה בקשת הרשות לערער שהגישו מחמת אי הפקדת ערבון כמצוות תקנה 431 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: "התקנות"). בתגובה להחלטה זו הגיש המערער מס' 2 לבית המשפט ביום 4.8.98 בקשה מתוקנת לפטור מחובת הפקדת ערבון. לחלופין ביקש המערער מס' 2 כי תינתן לו אורכה עד לאחר תום פגרת הקיץ להגשת נימוקיו לאי דחיית בקשת הרשות לערער מחמת אי הפקדת ערבון.

2.ביום 10.8.98 החליטה הרשמת לדחות את הבקשה לרשות ערעור מכוח האמור בתקנה 431 הנ"ל, בין השאר, מכיוון ש"לבד מחזרה על הטענה, כי יש לפטור מן החובה להפקיד ערבון, אין בפי המבקש כל טענה אחרת אשר יש בה כדי למנוע דחיית הבקשה לרשות ערעור על הסף".

3.בפני ערעור על החלטה זו. המערער מס' 2 טוען כי יש לבטלה הואיל ולא ניתנה לו ההזדמנות להשמיע את נימוקיו לדחיית הבקשה לדחיית בקשת רשות הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. לטענתו, במועד מתן ההחלטה טרם חלף המועד שקצבה לו הרשמת להגשת נימוקיו לדחיית בקשת דחיית רשות הערעור מחמת אי הפקדת ערבון, שכן הרשמת לא כללה במנין הימים שבהחלטתה מיום 20.7.98 את ימי פגרת הקיץ. המשיב בתגובתו (הנושאת את הכותרת תגובת המשיב לבקשה לפטור מאגרה) שב ומבקש מבית המשפט שלא לפטור את המערערים מחובת תשלום האגרה ומחובת הפקדת ערבון.

4.עיינתי בהודעת הערעור, בתשובת המשיב ובתגובת המערער מס' 2 והגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להתקבל. המערער מס' 2 בבקשתו מיום 4.8.98 פנה לבית המשפט בבקשה להארכת המועד להגשת נימוקיו לדחיית הבקשה לדחיית בקשת רשות הערעור מחמת אי הפקדת ערבון. הרשמת המלומדת סברה, כמפורט לעיל, כי אין בבקשה זו כדי למנוע את דחיית בקשת הרשות לערער על הסף. אולם, תקנה 529 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, קובעת כי תקופת הפגרה של בית המשפט לא תבוא במנין הימים שנקבעו בתקנות או על ידי בית משפט או רשם, אלא אם הורה בית המשפט או הרשם, לפי העניין, הוראה אחרת. בהחלטתה מיום 20.7.98 אכן לא הורתה הרשמת כי ימי פגרת בית המשפט יבואו במנין הימים, ולפיכך רשאי היה המערער מס' 2 להגיש את נימוקיו כנדרש בהחלטת הרשמת מיום 20.7.98 אף לאחר פגרת הקיץ. על כן נראה, כי יש לאפשר למערערים להגיש נימוקיהם לעניין הדחיה בשל תקנה 431 וליתן החלטה בעניין זה רק לאחר הגשת הנימוקים כאמור. התיק יוחזר, על כן, לעיון כב' הרשמת לשם החלטה בהתאם.

הערעור מתקבל.

בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.