פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5628/21
לפני:
כבוד השופט א' שטיין
המבקשת:
מדינת ישראל – רשות מקרקעי ישראל
נ ג ד
המשיבות:
1. נופי האקליפטוס והארבל בע"מ
2. עיריית טבריה
3. החברה הכלכלית מיסודה של עיריית
טבריה בע"מ
4. הוועדה המקומית לתכנון ובנייה
טבריה
5. מי רקת טבריה בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון
בשם המבקשת:
עו"ד האני טרודי
החלטה
1.
לפניי בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, להעברת הדיון בת"א 44318-04-21 מבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו לבית המשפט המחוזי נצרת. מדובר בתביעה כספית בעילות חוזיות ונזיקיות.
2.
המשיבה 1 סבורה כי דין הבקשה להידחות לנוכח העובדה כי הסמכות המקומית נתונה לבית המשפט המחוזי תל אביב-יפו, שכן מדינת ישראל היא נתבעת בהליך, וכללי הסמכות המקומית מאפשרים להגיש הליכים נגד המדינה בכל בית משפט בארץ שלו סמכות עניינית. כמו כן, לטענתה, יש לבחון את מאזן הנוחות של הצדדים כולם, כאשר כתובותיהם של באי-כוח המשיבות 1, 2, 4 ו-5 הן במחוז תל אביב, ושל בא-כוח המשיבה 3 במחוז מרכז.
3.
כמוסבר בבש״א 5948/18 מדינת ישראל נ׳ פלונית (6.9.2018), התובע זכאי לכך שתביעתו תתברר בבית משפט מוסמך שבו הוא בחר להגישה. זכות זו מהווה נקודת מוצא לדיון והכרעה בבקשות העברה אשר מוגשות על ידי נתבעים וצדדים שלישיים בהישען על סעיף 78 לחוק בתי המשפט. נקודת מוצא זו איננה תמיד זהה לנקודת הסיום, שכן קורה לא אחת שהנתבע (או צד שלישי) משכנענו בנחיצות ההעברה. מבקש ההעברה מרים את נטל השכנוע המוטל עליו כאשר הוא מראה כי הקשר שבין בית המשפט שבו בחר התובע להגיש את תביעתו לבין מקום האירוע העומד לדיון ומקום מושבם של בעלי הדין ועדיהם הינו רופף עד כדי מלאכותי.
4.
המבקשת דנן הרימה נטל זה בהצלחה. מהבקשה עולה כי האירועים המתוארים בכתב התביעה אירעו בטבריה ובמחוז צפון; מקום עבודתם של הגורמים הנוגעים לדבר מטעם המבקשת (נתבעים, עדים ונציגים) הוא במחוז צפון; מקום מושבן של המשיבות 5-2 הוא בטבריה, כאשר המשיבות 2, 4 ו-5 אינן מתנגדות לבקשה, והמשיבה 3 מסכימה לבקשה; וכן, המשיבה 1 עצמה רשומה ברמת ישי שבמחוז צפון. בנסיבות אלה, מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת העברת הדיון לבית המשפט המחוזי נצרת.
5.
אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומעביר את הדיון בת"א 44318-04-21 (מחוזי ת"א) לבית המשפט המחוזי נצרת.
6.
למשיבה 1 לא הייתה סיבה טובה להתנגד לבקשה, ועל כן, בהתאם לאמור בתקנה 53 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, היא תישא בהוצאות המבקשת בסך כולל של 1,500 ₪.
ניתנה
היום, ז' בתשרי התשפ"ב (13.9.2021).
ש ו פ ט