בש"א 5638/15 עו"ד וסים טנוס נ. עו"ד ריאד סואעד

1.

לפניי בקשה להעברת מקום דיון ב-ת"א 2270-09-13 (להלן: התובענה ) מבית משפט השלום בירושלים לבית משפט השלום בקריות במחוז חיפה, לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984. עניינה של התובענה בטענות המשיב 1 (להלן: המשיב ) בדבר שכר טירחה שבו לטענתו חייבים המשיבים 5-2 והמבקש, וזאת בשל טיפול בעניינם של המשיבים 5-2 בתביעת פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו להם בתאונת דרכים (להלן: תביעת הפיצויים ). בבקשה נטען, כי מאחר שהנושא שעומד במרכז התובענה הוא תביעת הפיצויים, יש להידרש בבחינת מירב הזיקות בתובענה דווקא לזיקותיה של תביעת הפיצויים; וכי מירב הזיקות בתביעת הפיצויים הן לבית משפט במחוז חיפה. על פי הנטען בבקשה, זיקות אלה ל"אזור הצפון הרחוק" באות לידי ביטוי במקום התרחשות התאונה, מקום מגורי המשיבים 5-2, משרדו של המבקש, ומקום מגורי העדים הפוטנציאליים מטעמם. עוד טוען המבקש, כי המשיבים 4 ו-5 הם אנשים מבוגרים ולוקים בבריאותם, וכי אחד המשיבים אף מתנייד עם כסא גלגלים וקביים, ועל כן יקשה עליהם להגיע לדיונים בירושלים. כן טוען המבקש כי יורשי המנוחות שנהרגו בתאונה, שהתובענה הוגשה אף נגד עזבונן, מתגוררים ועובדים באזור הצפון ואין להם כל קשר למחוז ירושלים.

כעולה מן הבקשה, המשיבים 5-2 מסכימים להעברת מקום הדיון. לבקשה לא צורפה עמדתו של המשיב 1 (להלן: המשיב ), ומשכך הופנתה הבקשה לתגובתו. כמו כן הוריתי למבקש לפנות לבית המשפט בירושלים, שכבר החל לדון בתובענה, ולבקש את הסכמתו להעברת הדיון, בהתאם לכלל הקבוע בסעיף 78 לחוק בתי המשפט.

1.

בית המשפט בירושלים (כבוד השופט א' נחלון ) מסר את עמדתו בהחלטה מיום 2.9.2015, שבה נאמר: "מבחינתי אין מניעה מלהעביר את ההליך לבית משפט אחר, והכל בהתאם לשיקול דעתה של כבוד השופטת ע' ברון לגופה של הבקשה להעברת מקום דיון, שאינה בפניי...". עם זאת, בהמשך הודעתו ביקש בית המשפט להסב את תשומת הלב לכך שעל אף שהתובענה הוגשה לפני כשנתיים טרם התקיים בה דיון מהותי. בית המשפט הוסיף ופירט כי פגישת מהו"ת התקיימה רק בחלוף שנה וחודשיים ממועד הגשת התובענה, עקב דחיות חוזרות מצד שני הצדדים; כי ניסיון לסיים את המחלוקת במסגרת הדיון המקדמי שנערך ביום 18.3.2015 לא צלח; וכי בסמוך לאחר מכן צורף המבקש, שעד אז ייצג את המשיבים 5-2 בתובענה, כנתבע בה – דבר שגרר עיכובים נוספים בשל החלפת ייצוגם וקשיים בהמצאת כתב התביעה המתוקן, שבעקבותיהם הוגש כתב הגנה מתוקן רק ביום 31.8.2015. בית המשפט ציין עוד בהחלטתו כי במידה שהתובענה לא תועבר לבית משפט אחר, יתקיים בה דיון מקדמי ביום 1.11.2015.

2.

המשיב מתנגד בתוקף לבקשה. לדבריו, התובענה הוגשה במקור בחודש ספטמבר 2013 כנגד המשיבים 5-2, ואלו הגישו כתב הגנה באוקטובר 2013 באמצעות המבקש, שייצג אותם בתובענה עד לחודש יוני 2015 – אז צורף המבקש כנתבע בתובענה. ביום 18.3.2015 נתקיימה ישיבה מקדמית בתובענה, אליה לא התייצבו המשיבים 4 ו-5, אך הודיעו באמצעות המבקש כי הם מסכימים שהתובענה תוכרע על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט. לטענת המשיב, לאחר הדיון האמור התברר לו כי תביעת הפיצויים סולקה זה מכבר, וכי המבקש שייצג את המשיבים 5-2 גם באותה התביעה קיבל על כך את מלוא שכר הטירחה בתיק – מבלי ליידע את המשיב ומבלי לשלם לו את שכר טירחתו שלו. לפיכך ומשלא סולקה התובענה בפשרה, הוגש כאמור כתב תביעה מתוקן שבמסגרתו צורף המבקש כנתבע בתובענה.

לדברי המשיב, טרם צירופו של המבקש כנתבע בתובענה, הופיע המבקש לפגישת מהו"ת שהתקיימה בירושלים וכן לדיון מקדמי בבית המשפט בירושלים, ולא העלה במהלך הפגישה או הדיון טענה כלשהי בקשר למקום קיומם. רק משצורף המבקש כצד לתובענה – למעלה משנה וחצי לאחר הגשת כתב התביעה המקורי, כשבמשך כל הזמן הזה המבקש הוא שייצג את יתר הנתבעים – החלו הנתבעים להעלות טענות מקדמיות שלא נטענו קודם לכן: ראשית, הגיש המבקש בקשה להעברת הדיון לבית משפט זה (בש"א 4563/15), בה נטען בין היתר כי בית המשפט בירושלים נעדר סמכות מקומית לדון בתובענה. בקשה זו נדונה ונמחקה על ידי השופט מ' מזוז בהחלטה מיום 20.7.2015, תוך הבהרה כי המקום לטענות בעניין קיומה או היעדרה של סמכות מקומית הוא בערכאה הדיונית עצמה, בהתאם לסעיף 79 לחוק בתי המשפט; וכי אין להידרש להליך לפי סעיף 78 טרם הכרעת הערכאה הדיונית בנדון. בעקבות החלטה זו הגיש המבקש בקשה לבית משפט השלום בירושלים, למחיקת התובענה על הסף בשל היותה קנטרנית ובהיעדר סמכות מקומית. בקשה זו נדחתה תוך חיוב המבקש בהוצאות. כעת, טוען המשיב, משמיצה המבקש את טענותיו בעניין הסמכות המקומית, הוא שב ומבקש את העברת הדיון לפי סעיף 78 – וזאת כשנתיים מאז שהחלה מעורבותו בתיק. לדברי המשיב, אין מקום לשעות לטענותיו של המבקש, שהועלו באיחור רב וללא הסבר המניח את הדעת לכך.

לטענת המשיב, גם מבחינת מאזן הנוחות בין הצדדים ומבחן מירב הזיקות אין מקום לקבל את הבקשה. ראשית, מדגיש המשיב כי מטענות המבקש מצטיירת תמונה כאילו לשתי המנוחות שנהרגו בתאונה קיימים עוד יורשים מלבד המשיבים 4 ו-5 – אשר "עובדים וגרים בצפון" – ולא כך הוא. לתמיכה בטענותיו אלה צירף המשיב לתגובה העתק מצווי הירושה, שלדבריו הוא זה שטיפל בהוצאתם. אשר למבחן מירב הזיקות, טוען המשיב כי הזיקה היחידה של התובענה לאזור חיפה והצפון היא זיקה פורמאלית – מקום מגורי הנתבעים – ולעומת זאת, הזיקות לירושלים הן רבות ומשמעותיות יותר, ובוודאי בשלב זה של הדיון. לדברי המשיב, מקום קיום ההתחייבות, קרי: תשלום שכר הטירחה בגין תביעת הפיצויים, היה אמור להיות במשרדו של המשיב בירושלים; ושם גם נתקבלה ההודעה על הפסקת הייצוג שבגינה הוגשה התובענה. בנוסף, לטענת המשיב, כל העדים בתובענה שאינם בעלי דין הם מאזור ירושלים, ולפיכך אף מאזן הנוחות נוטה כאמור לטובת הותרת הדיון בירושלים ודחיית הבקשה.

3.

אשר לעמדת בית המשפט בירושלים, טוען המשיב כי יש לראות באמירה של בית המשפט כי אין מבחינתו מניעה להעביר את ההליך לבית משפט אחר, משום נקיטה בלשון זהירה ואובייקטיבית בלבד; וכי את עיקר תשומת הלב יש למקד בדברים שנכתבו בהמשך אותה החלטה, שבהם הדגיש השופט א' נחלון כי אין בידו להתייחס לבקשה להעברת הדיון לגופה, שכן זו אינה בפניו. יתרה מכך, דברים אלה משמשים אך כהקדמה לעיקר החלטתו של בית המשפט, שבה הסב את תשומת הלב לכך שמדובר בהליך שמתעכב יתר על המידה, שהתקיים בו דיון מקדמי וכבר נקבע מועד קרוב לדיון נוסף. לטענת המשיב, ניתן לראות בדברים אלה משום גילוי דעתו של השופט שכבר החל לדון בתיק ומעורה בו, כי יש לדחות את הבקשה ולאפשר לו להשלים את הדיון בתובענה.

לנוכח כל האמור מבקש המשיב ליתן לו את יומו בבית המשפט בירושלים, לאחר שנתיים מאז שנקט בהליך, ולאחר שבית משפט זה כבר החל לדון בתיק וקבע מועד קרוב להמשך הדיון.

4.

לבקשת המבקש, נתאפשר לו להגיש תשובה לתגובת המשיב. בתשובתו, טוען המבקש כי השיקול העיקרי בהליך לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט הוא מאזן הנוחות, ועל כן עיקר טיעוניו של המשיב אינם רלוונטיים לעניין זה. המבקש שב ומדגיש כי מאזן הנוחות נוטה, לשיטתו, להעברת הדיון למחוז צפון; וכי לנוכח עמדת בית המשפט בירושלים שאינו מתנגד להעברה, יש להעביר את הדיון כמבוקש.

המבקש מוסיף וטוען גם כנגד טענות המשיב לגופן, ובתמצית מבהיר כי לעמדתו, עם הגשת כתב התביעה המתוקן נפתח ההליך מחדש, ובמסגרת זו נדרש המבקש לפעול מחדש כדי למצות את ההליכים המקדמיים. לפיכך, לשיטתו, אין כל פגם בהעלאת טענות מקדמיות בשלב זה, חרף חלוף הזמן הרב מאז שהוגש כתב התביעה המקורי, שכן זה אינו רלוונטי עוד לאחר הגשת כתב התביעה המתוקן. כמו כן מדגיש המבקש כי בקשתו במסגרת בש"א 4563/15 לא נדחתה אלא נמחקה בשל הגשתה בטרם עת; וכי עתה, משמוצה ההליך בעניין הסמכות המקומית בפני הערכאה הדיונית, רשאי המבקש לשוב ולבקש את העברת הדיון לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט, כפי שקבע במפורש השופט מ' מזוז בהחלטתו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה, על צרופותיהן, דעתי היא כי דין הבקשה להידחות. המבקש לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, להראות כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן שיצדיק את העברת הדיון. זאת, במיוחד לנוכח הזמן הרב שחלף מאז שהחל ההליך. המבקש היה יכול להעלות את טענותיו בנוגע למאזן הנוחות זה מכבר, בעת ששימש כבא כוחם של המשיבים 5-2, וזאת במיוחד לנוכח העובדה שעיקר טענותיו בעניין זה קשורות למצבם הבריאותי של הנתבעים האחרים – שהיו בעבר לקוחותיו – ולא אליו עצמו. המבקש אף לא נתן כל הסבר, מה נשתנה מאז שהוגשה התובענה לראשונה, פרט לכך שצורף לה כנתבע. לפיכך ומשלא נמצאה הצדקה להגשת הבקשה רק כעת – ואין רבותא בהקשר זה בטענה הפורמאלית, כי עם הגשת כתב התביעה המתוקן נפתחה בפני המבקש מחדש האפשרות להעלות טענות מקדמיות – יש לדחות את הבקשה ולאפשר לבית המשפט בירושלים להשלים את הדיון בתובענה שבו החל.

הבקשה נדחית אפוא.