בש"א 5657/14 פלוני נ. פלוני

1.

לפניי בקשה לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בהליכים שהגיש המשיב נגד המבקשת מבית המשפט לעניני משפחה בקריית שמונה לבית המשפט לעניני משפחה בקריות. מדובר בתביעות הנוגעות לשינוי הסדרי ראייה ולהפחתת מזונות.

2.

לאחר הגשת ההליכים נושא הבקשה דנא, פנתה המבקשת לבית המשפט לעניני משפחה בקריית שמונה בבקשה להעברת הדיון בשני ההליכים הנזכרים לבית המשפט לעניני משפחה בקריות. מעיון בחומר שבתיק ובמערכת "נט המשפט" עולה, כי סמוך לאחר מכן הורה בית המשפט (כבוד השופט א' קימלמן ) למבקשת, להבהיר מדוע לא הוגשה הבקשה ישירות לנשיא בית המשפט העליון. זאת, שכן לבית המשפט אליו הוגשו ההליכים נתונה סמכות מקומית (החלטה מיום 24.7.2014). בהתאם לכך, הודיעה המבקשת כי אומנם, ככל הנראה, הייתה צריכה הבקשה להיות מוגשת לבית המשפט העליון. לפיכך, ניתנה החלטת בית המשפט כי "ההודעה נרשמה" (החלטה מיום 2.8.2014). כבר כאן המקום להתייחס לטענת המשיב, לפיה יש לדחות את הבקשה דנא על הסף, נוכח העובדה כי בפועל תלויה ועומדת בבית המשפט לעניני משפחה בקשה זהה. דין הטענה להידחות. זאת, משום שבנסיבות העניין, לאחר הודעת המבקשת, כי לשיטתה נפלה טעות בעצם הגשת הבקשה להעברת מקום הדיון לבית המשפט לעניני משפחה, אין עומדת עוד הבקשה לפני בית המשפט שם.

3.

בבקשה שלפניי נטען, כי מצבה הכלכלי של המבקשת הינו חמור ביותר, וכי נוכח העובדה שהיא מתגוררת בנהריה, ניהול ההליך בבית המשפט לעניני משפחה בקריית שמונה יכביד עליה ויקשה עליה לכלכל את ילדיה הקטינים. לכל האמור יש להוסיף, כי המבקשת נמצאת בשלבי הריון מתקדמים וצפויה ללדת במהלך חודש נובמבר השנה. המשיב מתנגד לבקשה. בתגובה נטען, כי על פי ההסדר הפרטני הקבוע בתקנה 258ג(א) הסמכות להעברת הדיון בתביעה בעניין מזונות קטין נתונה לבית המשפט לעניני משפחה ולא לנשיא בית המשפט העליון. עוד נטען, כי יש לדחות את הבקשה שכן לא התקבלה הסכמת כבוד השופט א' קימלמן להעברת התיק, כנדרש בהתאם להוראת סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט. לשיטת המבקש, נוכח העיקרון לאחד תביעות בענייני משפחה בידי ערכאה שיפוטית אחת ("משפחה אחת - בית משפט אחד"), יש לקבוע כי נדרשת הסכמת השופט שדן בתביעות קודמות בעניינם של בעלי הדין. זאת, חרף העובדה כי התיקים הקודמים בין בעלי הדין נסגרו, ובהליכים נושא הבקשה דנא טרם החל הדיון. לגופו של עניין נטען, כי בית המשפט לעניני משפחה בקריית שמונה דן בעבר בעניינם של בעלי הדין, ובכלל זה בהסכם הגירושין, שבמסגרתו נקבעו דמי המזונות והסדרי הראייה. לפיכך, בהתאם למגמה המשתקפת מהוראותיו של חוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה-1995 (להלן – חוק בית המשפט לעניני משפחה ), מן הראוי כי ההליכים יידונו באותה ערכאה. כן נטען, כי בית המשפט לעניני משפחה בקריית שמונה הוא בעל סמכות השיפוט המקומית לדון בעניינם של בעלי הדין בהתאם לתקנה 258ג(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. זאת, שכן מקום מגוריהם המשותף האחרון של בני הזוג היה בקצרין. עוד נטען, כי המבקשת לא הצביעה על כל טעם מיוחד המצדיק את העברת הדיון, למעט הנוחות האישית שלה בהתדיינות קרובה יותר למקום מגוריה. המבקש הוסיף וטען, כי הוא עצמו מתגורר בקצרין, מטפל בתינוקת בת שנתיים ומצבו הכלכלי בכי רע.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה לה ובמסמכים שהונחו בפניי, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. כידוע, עילה מרכזית להעברת מקום דיון בהתאם לסעיף 78(א) לחוק בתי המשפט הינה מאזן הנוחות שבין הצדדים, כאשר על מבקש העברה להוכיח כי המאזן נוטה לטובתו באופן מובהק. בנסיבות המקרה, סבורני כי בחינת מאזן הנוחות מחייבת התחשבות מיוחדת ושוויונית במצבם של בעלי הדין. משכך, דעתי היא כי יש לקבל את הבקשה באופן חלקי, ולהורות על העברת הדיון בהליכים לבית המשפט לעניני משפחה בנצרת. לאור הנסיבות, אינני מוצא לנכון להתייחס לשאר הטענות שהעלה המשיב. אציין עם זאת, כי אין בידי לקבל את טענת המשיב, לפיה תקנה 258ג(א) שוללת את סמכות נשיא בית המשפט העליון להעביר את מקום הדיון בעניין מזונות של קטין, לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט (השוו, בש"א 5176/13 ביטון נ' כונס הנכסים הרשמי - ת"א , פיסקה 4 (2.8.2013); בש"א 8226/12 דיפלומט מפיצים (1968) בע"מ נ' בשתאוי , פיסקאות 8-7 (30.1.2013)). לא זו אף זו, ומבלי לקבוע מסמרות, לא מן הנמנע כי הסמכות להורות על העברת הדיון בהליכים הייתה נתונה גם לנשיא בית משפט השלום או סגן הנשיא לעניני משפחה (ראו, סעיף 6(ד) לחוק בית המשפט לענייני משפחה).

5.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת באופן חלקי. הדיון בתמ"ש 60640-06-14 ובתמ"ש 60822-06-14 (שניהם, משפחה – קריית שמונה) יועבר לבית המשפט לעניני משפחה בנצרת. לא ייעשה צו להוצאות.