בש"א 5658/13 איי.אי.ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ נ. קריסטל מכונות ומוצרי חש

1.

בבקשה שלפניי מבוקש לאחד את הדיון בשני הליכים, העוסקים שניהם בנזקי רכוש שלפי הטענה נגרמו בשל אותה שריפה. בבקשה מצוין כי היא מוגשת בהסכמת בעלי הדין. בבקשה לא מצוין באיזה משני בתי המשפט שבהם מתבררים ההליכים, מבוקש לאחד הדיון. משכך, יש להורות על איחוד הדיון בבית המשפט שאליו הוגש ההליך הראשון בזמן, ושבו כבר נתקיימה ישיבת קדם משפט – הוא בית משפט השלום בתל-אביב-יפו.

2.

עם זאת, יש לשקול לחייב את בעלי הדין בהוצאות לטובת אוצר במדינה. הבקשה דנא הוגשה בשיהוי רב למן הגשת שני ההליכים (ההליכים הוגשו בחודשים מרץ ויוני, שנת 2012, והבקשה דנא הוגשה ביום 15.8.2013). מכתבי הטענות עולה, כי בעלי הדין היו מודעים לקיומו של ההליך המקביל. זאת ועוד, באחד מן ההליכים, המתברר בבית משפט השלום בפתח-תקווה, הוגשה בקשה מוסכמת לדחיית דיון (ביום 3.6.2013), אך יומיים לפני המועד שנקבע לעריכתו (ביום 5.6.2013). הטעם לבקשת הדחייה היה, כי ברצון בעלי הדין באותו הליך לפעול לשם איחוד הדיון עם ההליך האחר. בשל כך, הדיון אכן בוטל. הבקשה דנא הוגשה למעלה מחודשיים לאחר מכן. לאחרונה התייחסתי בדברים הבאים להתנהלות דומה של בעלי דין (בש"א 4649/13 סאורימפר נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 3 (12.8.2013)):

"...התנהלות מסוג זה של בעלי דין מובילה לבזבוז משאבים שיפוטיים. ביטול דיונים זמן קצר ביותר טרם מועדם גורמת לחוסר יעילות בניהול יומן בית המשפט. לזאת יש להוסיף כי מובן, שהתנהלות זו גם פוגעת בסופו של יום בבעלי הדין עצמם, אשר בירור ההליך בעניינם מתמשך ומתעכב. בקשות לאיחוד דיון יש להגיש בלא דיחוי, מיד לאחר שמתברר לבעל הדין הצורך בהגשת הבקשה. מיותר לציין כי החובה לפעול להגשת הבקשה לאיחוד הדיון במהירות חלה על כל בעל דין בהליך, אשר מתברר לו כי בבית משפט אחר מתברר הליך העוסק במסכת עובדתית קרובה, שראוי כי הדיון עימו יאוחד".

3.

הנני מורה, אפוא, מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על העברת הדיון בתא"מ 46591-06-12 (שלום – פתח-תקווה) לבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ועל איחוד הדיון שם עם ת"א 20612-03-12 (שלום – תל-אביב-יפו).

4.

נוכח האמור לעיל, בעלי הדין ינמקו עד ליום 28.8.2013 מדוע לא ישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה.