בש"א 4649/13 ישראל סאורימפר נ. שירביט חברה לביטוח בע"מ

1.

בשני ההליכים שבכותרת הוריתי לבעלי הדין לנמק, מדוע לא יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה. החלטתי לדון בשני ההליכים במאוחד לצורך עניין זה.

2.

התנהלות בעלי הדין בכל אחד משני ההליכים תוארה בפירוט בהחלטותיי שניתנו בגדרם של הליכים אלו (בש"א 4649/13, החלטה מיום 1.7.2013; בש"א 4951/13, החלטה מיום 15.7.2013). עניינו של כל אחד מההליכים הוא בקשה לאיחוד דיון בתובענות שונות לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. המשותף להתנהלות בעלי הדין בהליכים אלו הוא שבשניהם הוגשה הבקשה לאיחוד הדיון בשיהוי ניכר. בנוסף, בכל אחד משני ההליכים הוגשה לערכאה הדיונית בקשה לביטול דיון זמן קצר ביותר לפני המועד שנקבע לעריכתו, וזאת בשל כוונת בעלי הדין להגיש את הבקשה לאיחוד הדיון.

3.

כפי שעמדתי על כך בהחלטותיי הנזכרות, התנהלות מסוג זה של בעלי דין מובילה לבזבוז משאבים שיפוטיים. ביטול דיונים זמן קצר ביותר טרם מועדם גורמת לחוסר יעילות בניהול יומן בית המשפט. לזאת יש להוסיף כי מובן, שהתנהלות זו גם פוגעת בסופו של יום בבעלי הדין עצמם, אשר בירור ההליך בעניינם מתמשך ומתעכב. בקשות לאיחוד דיון יש להגיש בלא דיחוי, מיד לאחר שמתברר לבעל הדין הצורך בהגשת הבקשה. מיותר לציין כי החובה לפעול להגשת הבקשה לאיחוד הדיון במהירות חלה על כל בעל דין בהליך, אשר מתברר לו כי בבית משפט אחר מתברר הליך העוסק במסכת עובדתית קרובה, שראוי כי הדיון עימו יאוחד. בעלי הדין בשני ההליכים שבכותרת לא נהגו באופן זה, ועל כן ביקשתי כי ינמקו מדוע לא יחויבו בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

4.

מן הכלל אל הפרט:

(א)

בש"א 4649/13 : עיינתי בנימוקי המבקשים (מיום 10.7.2013) לעניין חיובם בהוצאות לטובת אוצר המדינה, אולם לא שוכנעתי בטענותיהם. יתר בעלי הדין לא הגישו את נימוקיהם לעניין זה (חרף החלטתי מיום 1.7.2013 המורה להם לעשות כן).

בנסיבות אלו, הנני קובע, כי המבקשים 2-1 (יחד ולחוד) והמשיבים 3-1 (יחד ולחוד), ישאו כל אחד בהוצאות לטובת אוצר במדינה בסך 1,000 ש"ח (כלומר, סה"כ 2,000 ש"ח).

(ב)

בש"א 4951/13 : התנהלות בעלי הדין בהליך זה הייתה קלוקלת במיוחד. בעניין זה דובר בבקשה לאיחוד דיון בשלוש תובענות שונות. כמתואר בפירוט בהחלטתי מיום 15.7.2013, התנהלות בעלי הדין הובילה לביטול דיונים בבתי המשפט זמן קצר לפני מועדם, וזאת בכל אחת ואחת משלוש התובענות השונות. בעלי הדין לא עמדו במועדים שקצב להם בית המשפט והתנהלו בעצלתיים. התנהלות בעלי הדין בהליכים אלו הובילה לבזבוז משאבים שיפוטיים רבים.

המבקשת 1 (ביום 24.7.2013), המשיבים 2-1 (ביום 24.7.2013) והמשיבה 3 (ביום 23.7.2013) הגישו נימוקים מדוע אין לחייבם בהוצאות לטובת אוצר המדינה, אולם לא שוכנעתי בטענותיהם. יתר בעלי הדין לא הגישו את נימוקיהם לעניין זה, חרף החלטתי המורה להם לעשות כן. בנסיבות אלו, הנני מורה כי המבקשים 2-1 (יחד ולחוד), המשיבים 2-1 (יחד ולחוד), המשיבים 5-4 (יחד ולחוד) והמשיבה 3, ישאו כל אחד בהוצאות לטובת אוצר מדינה בסך 1,000 ש"ח (כלומר, סה"כ 4,000 ש"ח).