בש"א 7416/14 תמר לב נ. הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

1.

החלטה זו באה בהמשך להחלטתי מיום 3.11.2014, במסגרתה הוריתי, בין היתר, על הגשת תשובתו של המשיב 2 לבקשה לאיחוד הדיון של תובענות שונות, שהוגשו לבתי משפט שלום במחוזות שיפוט שונים. עניינן של התובענות הוא נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים. בהחלטה פירטתי מחדלים שונים של המבקשות, ואת העובדה שהבקשה לאיחוד הדיון הוגשה בשיהוי ניכר. בסיומה של החלטתי האמורה נדרשו כל בעלי הדין לנמק עד ליום 13.11.2014 מדוע לא יישאו בהוצאות לטובת אוצר המדינה.

2.

באשר לבקשה לאיחוד הדיון: המשיב 2 הודיע כי אינו מתנגד לה. לפיכך, ובהמשך לאמור בפיסקה 2 להחלטתי מיום 3.11.2014, הריני מורה מכוח סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, על העברת מקום הדיון בתא"מ 35143-02-13 (שלום – תל-אביב-יפו) ובתא"מ 15986-02-13 (שלום – רמלה) לבית משפט השלום בהרצליה, ועל איחוד הדיון שם עם תא"מ 41953-08-11 (שלום – הרצליה).

3.

באשר לחיוב בעלי הדין בהוצאות לטובת אוצר המדינה: עיינתי בנימוקי המבקשות, ובנימוקי המשיבים 2-1, לעניין חיובם בהוצאות לטובת אוצר המדינה, אולם לא שוכנעתי מטענותיהם. המשיבה 3 לא הגישה את נימוקיה לעניין זה, חרף החלטתי המורה לה לעשות כן. התנהלות בעלי הדין בהליך זה הייתה קלוקלת במיוחד, והובילה לבזבוז משאבים שיפוטיים רבים, כפי שיפורט להלן:

(א) עיון במערכת "נט המשפט" ובפרוטוקול הדיון מיום 4.11.2014 בבית משפט השלום בהרצליה, שצורף להודעת המבקשות, מלמדים, כי בשניים משלושת ההליכים (ההליך בהרצליה וההליך ברמלה), הוגשו לערכאה הדיונית בקשות בהסכמה לדחיית מועד דיון באותו יום בו הוגשה הבקשה לאיחוד הדיון לבית משפט זה, וזאת יום אחד בלבד לפני הדיונים שנקבעו בהליכים הללו. לא זו בלבד, אלא שהבקשה לאיחוד הדיון נעדרה כל התייחסות לבקשות לביטול הדיונים שהוגשו באותו היום. ברי, כי על המבקשות הייתה חובה להציג באופן נכון ומדויק את הנתונים באשר להליכים שנתבקש איחוד הדיון בהם. הם הפרו חובה זו. זאת ועוד, מעיון בפרוטוקול הדיון מיום 4.11.2014 בבית משפט השלום בהרצליה עולה, כי על אף שהבקשה לביטול הדיון נדחתה, מצאו הצדדים להסכים ביניהם כי העדים לא יתייצבו לדיון שנקבע. בכך, מנעו הצדדים את האפשרות לקיים דיון חרף החלטת בית המשפט. אין להשלים עם התנהלות שכזו מצד בעלי דין. מיותר לציין, כי ביטול דיונים זמן קצר ביותר טרם מועדם גורם לבזבוז זמן שיפוטי. לזאת יש להוסיף כי מובן, שהתנהלות זו גם פוגעת בסופו של יום בבעלי הדין עצמם, אשר בירור ההליך בעניינם מתעכב (דומה כי בדיוק לכך כיוון בית משפט השלום בהרצליה כשציין בהחלטתו מיום 4.11.2014, כי "מדובר בתיק שנפתח בשנת 2011 ולא הגיע לדיון לגופו עד היום").

(ב) הבקשה לאיחוד הדיון דנא הוגשה כשמונה חודשים לאחר שהוגשו התובענות בבית משפט השלום ברמלה ובבית משפט השלום בתל-אביב-יפו. זאת, על אף שבקשות לאיחוד דיון יש להגיש בלא דיחוי, מיד לאחר שמתברר לבעל הדין הצורך בהגשת הבקשה. כפי שנקבע, "מיותר לציין כי החובה לפעול להגשת הבקשה לאיחוד הדיון במהירות חלה על כל בעל דין בהליך, אשר מתברר לו כי בבית משפט אחר מתברר הליך העוסק במסכת עובדתית קרובה, שראוי כי הדיון עימו יאוחד" (בש"א 4649/13 סאורימפר נ' שירביט חברה לביטוח בע"מ , פיסקה 3 (12.8.2013)). כל בעלי הדין בהליכים נושא הבקשה דנא לא נהגו באופן זה. יצוין, כי העובדה שהמשיבים 2-1 נתנו את הסכמתם לבקשה לאיחוד הדיון כבר לפני מספר חודשים, אין בה כדי לשנות.

4.

בנסיבות אלו, הנני קובע, כי המבקשות (יחד ולחוד), המשיבים 2-1 (יחד ולחוד) והמשיבה 3, יישאו כל אחד בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך 1,000 ש"ח (כלומר, סך הכל 3,000 ש"ח).