החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 5718/04 המאגר הישראלי לביטוח רכב (הפול) נ. המוסד לביטוח לאומי

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · איחוד דיוניםבקשה לאיחוד דיונים בין תובענות תלויות ועומדות בבתי משפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה לאיחוד שתי תובענות בשלום, האחת לפיצויי נזיקין של נפגעת תאונה והשנייה תביעת שיפוי חוזית של המוסד לביטוח לאומי, מאחר ששתיהן עוסקות בקשר הסיבתי לנכות ובגמלאות. נקבע כי ייעול הדיון ומניעת הכרעות סותרות מצדיקים את האיחוד, אף שהדבר עלול להכביד על אחד הצדדים. הועבר התיק לתל אביב-יפו והדיון אוחד, ללא צו להוצאות.

העובדות

המשיבה 2 תבעה את המבקשים לפיצויים בגין נזקי גוף מתאונת דרכים. המשיב 1 הגיש תביעה חוזית לשיפוי בגין גמלאות נכות כללית ששולמו למשיבה 2, בסדר דין מקוצר בבית משפט השלום בירושלים. המבקשים כפרו בזכות השיפוי בטענה להיעדר קשר סיבתי בין הגמלאות לתאונה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש לאחד דיון בתביעת נזיקין לפיצויים בגין נזקי גוף לבין תביעה חוזית לשיפוי בגמלאות נכות כללית, כאשר שתיהן נוגעות לאותה תאונת דרכים ולשאלת הקשר הסיבתי לנכות?

הלכות

  1. 1

    איחוד דיונים מתאפשר כאשר התובענות קשורות זו בזו ובשתיהן עולה שאלה משותפת, גם אם הן מבוססות על עילות שונות, ומטרת האיחוד לייעל את הדיון ולמנוע הכרעות סותרות.

    ״תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הינה, בין היתר, לייעל את הדיון ולמנוע״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    אין מקום להידרש בהליך האיחוד לטענה כי האיחוד מחייב תיקון כתב התביעה, שכן טענה זו צריכה להתברר בערכאה הדיונית.

    ״טענת המשיב 1 כי איחוד הדיון מחייב תיקון כתב התביעה צריכה להתברר בערכאה הדיונית, ואין מקום להידרש לה בהליך״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • תקנה 7
  • תאונת דרכים
  • נזקי גוף
  • גמלת נכות כללית
  • שיפוי
  • קשר סיבתי
  • בית-משפט השלום
  • הכרעות סותרות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

בש"א

5718/04

בפני:

כבוד המשנה לנשיא א' מצא

המבקשים:

1. המאגר

הישראלי לביטוח רכב ("הפול")

2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ

נ ג ד

המשיבים:

1. המוסד

לביטוח לאומי

2. עמנואל ז'אנט

בקשה לאיחוד הדיון

בשם המבקשים: עו"ד מ'

עבדי, עו"ד ז' מנדלוביץ'

בשם המשיב 1: עו"ד א' מגן

החלטה

לפניי בקשה לאיחוד הדיון בת.א. 5860/03 (שלום ירושלים) עם הדיון בת.א. 107338/99 (שלום ת"א) כך ששתי התובענות תתבררנה ביחד בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו.

המשיבה 2 הגישה כנגד המבקשים, לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים (ת.א. 107338/99). המשיב 1 הגיש תביעה חוזית כנגד המבקשים לשיפוי בגין גמלאות נכות כללית שמשלם המשיב 1 למשיבה 2 מאז פציעתה בתאונת הדרכים. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר לבית-משפט השלום בירושלים (ת.א. 5860/03). בית-המשפט קיבל את בקשת המשיבים למחיקת כותרת, הוגש כתב הגנה והתיק נקבע לקדם משפט ראשון ליום 17.10.04. בתביעה זו כופרים המבקשים בזכותו של המשיב 1 לתבוע מהן שיפוי בגין הגמלאות, על בסיס הטענה של היעדר קשר סיבתי בין תשלום הגימלאות, כולן או חלקן, לבין התאונה. סוגיה זו נוגעת גם לתביעת המשיבה 2, בה עולה השאלה אם יש לנכות מהפיצוי לו זכאית משיבה 1 את תקבולי הביטוח הלאומי, ובאיזה שיעור.

הבקשה היא לאחד את שני ההליכים. המבקשים טוענים כי בשני ההליכים כרוכות שאלות דומות של משפט ושל עובדה וכי באיחוד התובענות יהיה כדי לייעל את הדיון ולחסוך באמצעים ובזמן שיפוטי. בשני ההליכים עומדת לדיון שאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין הנכות שנקבעה למשיבה 2 לעניין קביעת זכאותה לקבלת גמלת נכות כללית מן המוסד לביטוח לאומי. משיבה 2 לא הגיבה לבקשה, אף שנתבקשה לעשות כן בהחלטת הנשיא (מיום 29.6.04). משיב 1 מתנגד לבקשה. לטענתו, תביעתו החוזית שונה במהותה מתביעת הנזיקין של משיבה 2. ההסדר החוזי בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח נועד להסדיר מראש את היחסים בין המבקשים לבין המשיב, לקצר הליכים ולחסוך בהתדיינויות. התביעה בתל-אביב מתנהלת זה כמה שנים, מונו בה מומחים והוגשו תחשיבי נזק. צירוף תביעתו של משיב 1 להליך זה יערים קשיים ויסרבל את הדיון. שיקולי ייעול וחיסכון אינם רלוונטיים, לשיטתו, שכן איחוד הדיון יסכל את מטרת ההסכם.

דין הבקשה להתקבל. תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הינה, בין היתר, לייעל את הדיון ולמנוע הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים השונים להליך (ראו: בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל ואח' (לא פורסם)). בענייננו, שתי התובענות קשורות לתאונת דרכים בה נפגעה משיבה 2 ולהיקף הפיצויים בעקבות התאונה. כל אחת מן התובענות תצריך, לכאורה, הכרעה בנושא הגמלאות המשולמות למשיבה 2 בגין נכות כללית. הגם שהתביעות מבוססות על עילות שונות, קיימת ביניהן אותה מידה של השקה המצדיקה את איחודן (בש"א 1949/04 הפניקס הישראלי בע"מ ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי שתי התובענות תידונה בערכאות שונות, אף אם איחוד הדיון עלול להכביד במידת-מה על המשיב 1. הכבדה זו עשויה להימנע, ולו באופן חלקי, על ידי קביעת הסדרים דיוניים שייעלו, במידת האפשר, את הבירור. טענת המשיב 1 כי איחוד הדיון מחייב תיקון כתב התביעה צריכה להתברר בערכאה הדיונית, ואין מקום להידרש לה בהליך שלפניי.

הבקשה מתקבלת. ת.א. 5860/03 יועבר מבית-משפט השלום בירושלים לבית- משפט השלום בתל-אביב-יפו והדיון בו יאוחד עם הדיון בת.א. 107338/99. אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ח' בתשרי תשס"ה

(23.9.04).

המשנה לנשיא

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1איחוד דיונים מתאפשר כאשר התובענות קשורות זו בזו ובשתיהן עולה שאלה משותפת, גם אם הן מבוססות על עילות שונות, ומטרת האיחוד לייעל את הדיון ולמנוע הכרעות סותרות.
  2. 2אין מקום להידרש בהליך האיחוד לטענה כי האיחוד מחייב תיקון כתב התביעה, שכן טענה זו צריכה להתברר בערכאה הדיונית.