פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5718/04
בפני:
כבוד המשנה לנשיא א' מצא
המבקשים:
1. המאגר
הישראלי לביטוח רכב ("הפול")
2. אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ
נ ג ד
המשיבים:
1. המוסד
לביטוח לאומי
2. עמנואל ז'אנט
בקשה לאיחוד הדיון
בשם המבקשים: עו"ד מ'
עבדי, עו"ד ז' מנדלוביץ'
בשם המשיב 1: עו"ד א' מגן
החלטה
לפניי בקשה לאיחוד הדיון בת.א. 5860/03 (שלום ירושלים) עם הדיון בת.א. 107338/99 (שלום ת"א) כך ששתי התובענות תתבררנה ביחד בבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו.
המשיבה 2 הגישה כנגד המבקשים, לבית-משפט השלום בתל-אביב-יפו, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לה בתאונת דרכים (ת.א. 107338/99). המשיב 1 הגיש תביעה חוזית כנגד המבקשים לשיפוי בגין גמלאות נכות כללית שמשלם המשיב 1 למשיבה 2 מאז פציעתה בתאונת הדרכים. התביעה הוגשה בסדר דין מקוצר לבית-משפט השלום בירושלים (ת.א. 5860/03). בית-המשפט קיבל את בקשת המשיבים למחיקת כותרת, הוגש כתב הגנה והתיק נקבע לקדם משפט ראשון ליום 17.10.04. בתביעה זו כופרים המבקשים בזכותו של המשיב 1 לתבוע מהן שיפוי בגין הגמלאות, על בסיס הטענה של היעדר קשר סיבתי בין תשלום הגימלאות, כולן או חלקן, לבין התאונה. סוגיה זו נוגעת גם לתביעת המשיבה 2, בה עולה השאלה אם יש לנכות מהפיצוי לו זכאית משיבה 1 את תקבולי הביטוח הלאומי, ובאיזה שיעור.
הבקשה היא לאחד את שני ההליכים. המבקשים טוענים כי בשני ההליכים כרוכות שאלות דומות של משפט ושל עובדה וכי באיחוד התובענות יהיה כדי לייעל את הדיון ולחסוך באמצעים ובזמן שיפוטי. בשני ההליכים עומדת לדיון שאלת הקשר הסיבתי בין תאונת הדרכים לבין הנכות שנקבעה למשיבה 2 לעניין קביעת זכאותה לקבלת גמלת נכות כללית מן המוסד לביטוח לאומי. משיבה 2 לא הגיבה לבקשה, אף שנתבקשה לעשות כן בהחלטת הנשיא (מיום 29.6.04). משיב 1 מתנגד לבקשה. לטענתו, תביעתו החוזית שונה במהותה מתביעת הנזיקין של משיבה 2. ההסדר החוזי בין המוסד לביטוח לאומי לבין חברות הביטוח נועד להסדיר מראש את היחסים בין המבקשים לבין המשיב, לקצר הליכים ולחסוך בהתדיינויות. התביעה בתל-אביב מתנהלת זה כמה שנים, מונו בה מומחים והוגשו תחשיבי נזק. צירוף תביעתו של משיב 1 להליך זה יערים קשיים ויסרבל את הדיון. שיקולי ייעול וחיסכון אינם רלוונטיים, לשיטתו, שכן איחוד הדיון יסכל את מטרת ההסכם.
דין הבקשה להתקבל. תכליתה של תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, הינה, בין היתר, לייעל את הדיון ולמנוע הכרעות סותרות, תוך שמירה על האינטרסים של הצדדים השונים להליך (ראו: בש"א 2691/01 בנק מרכנתיל דיסקונט בע"מ נ' בצלאל ואח' (לא פורסם)). בענייננו, שתי התובענות קשורות לתאונת דרכים בה נפגעה משיבה 2 ולהיקף הפיצויים בעקבות התאונה. כל אחת מן התובענות תצריך, לכאורה, הכרעה בנושא הגמלאות המשולמות למשיבה 2 בגין נכות כללית. הגם שהתביעות מבוססות על עילות שונות, קיימת ביניהן אותה מידה של השקה המצדיקה את איחודן (בש"א 1949/04 הפניקס הישראלי בע"מ ואח' נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם)). בנסיבות אלה, אין זה רצוי כי שתי התובענות תידונה בערכאות שונות, אף אם איחוד הדיון עלול להכביד במידת-מה על המשיב 1. הכבדה זו עשויה להימנע, ולו באופן חלקי, על ידי קביעת הסדרים דיוניים שייעלו, במידת האפשר, את הבירור. טענת המשיב 1 כי איחוד הדיון מחייב תיקון כתב התביעה צריכה להתברר בערכאה הדיונית, ואין מקום להידרש לה בהליך שלפניי.
הבקשה מתקבלת. ת.א. 5860/03 יועבר מבית-משפט השלום בירושלים לבית- משפט השלום בתל-אביב-יפו והדיון בו יאוחד עם הדיון בת.א. 107338/99. אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ח' בתשרי תשס"ה
(23.9.04).
המשנה לנשיא