פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בירושלים
בש"א
5770/06 - א'
בפני:
כבוד הרשמת שושנה ליבוביץ
המבקש:
דוד נשיא
נ ג ד
המשיב:
כונס הנכסים הרשמי
בקשה להארכת מועד להגשת ערעור
החלטה
לפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.
1.ההליך נסוב על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט ש' ברוך) אשר קיבל את בקשת המשיב, כונס הנכסים הרשמי, לבטל את הליכי פשיטת רגלו של המבקש. פסק הדין ניתן ביום 3.4.05 במעמד הצדדים. הבקשה שלפני הוגשה ביום 9.7.06. בבקשה נטען כי ביום 19.4.05 הוגש על ידי המבקש ערעור על החלטת כבוד השופט ש' ברוך לבית המשפט שכן ב"כ המבקש סבר כי ההחלטה נתנה על ידו בכשירותו כרשם. ביום 19.6.06 התקבלה החלטת בית המשפט המחוזי לפיה הערעור נדחה מפאת חוסר סמכות עניינית. במצב דברים זה, הוגשה על ידי המבקש הבקשה שבכותרת. המשיב מתנגד לבקשה.
2.המועד להגשת ערעור קבוע בחיקוק ולפיכך נדרש "טעם מיוחד" להארכתו (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אכן, אין לשלול את האפשרות שטעות שבדין תוכר כטעם מיוחד להארכת מועד. כך לדוגמא, מקום בו עוצמת הציפיות של בעל הדין שכנגד לסופיות הדיון היא פחותה, ניתן להכיר בטעות שבדין כ"טעם מיוחד" להארכת מועד (ראו: רע"א 9073/01 יהודית פרנקו-סידי נ' הרשות המוסמכת לפח חוק נכי רדיפות הנאצים , תק-על 2002(1), 746). במקרה דנן, יש ממש בטענת המבקש כי המשיב היה מודע לכך שברצונו להשיג על החלטת כבוד השופט ש' ברוך לבטל את הליכי פשיטת רגלו. חרף האמור, לא מצאתי כי בנסיבות העניין ראוי להיעתר לבקשה. לצורך שקילת הבקשה יש לבחון, בין היתר, את סבירותה של הטעות אשר הובילה לשיהוי הניכר בהגשת ההליך. במקרה דנן, אין לומר כי הטעות שנפלה בדרך בה השיג המבקש על החלטת כבוד השופט ש' ברוך היתה טעות סבירה. מהחלטה שניתנה על ידי כבוד השופט ש' ברוך עולה באופן ברור, שאינו משתמע לשני פנים, שהיא ניתנה על ידו בכשירותו כשופט. כמו כן, ברי כי החלטת כבוד השופט ש' ברוך לבטל את הליכי פשיטת הרגל מהווה פסק דין, שכן היא "סגרה" את תיק פשיטת הרגל. בנסיבות אלה, גם אם היה מקום לטעות בנוגע ל"כובע" בו פעל כבוד השופט ש' ברוך כאשר נתן את החלטתו, וכאמור, דעתי היא כי לא היה מקום לכך, עדיין הטעות בדרך תקיפת ההחלטה לא היתה סבירה. זאת ועוד, החלטת בית המשפט קמא הדוחה את הערעור על החלטת הרשם נתנה ביום 19.6.06 ואילו הבקשה שלפני הוגשה ביום 9.7.06. בשים לב לשיהוי הניכר שחל בהגשת ההליך, על המבקש היה להזדרז ולהגיש את בקשתו בסמוך למועד בו הומצאה לו החלטה. אוסיף, שעל פני הדברים, אין בידי לקבוע כי סיכויי ההליך טובים.
התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.
ניתנה היום, ב' בכסלו תשס"ז (23.11.2006).
שושנה
ליבוביץ
ר ש מ ת