בש"א 5829/10 כונס הנכסים לנכסיה בישראל של חברת רוזלינדה אינטרנ נ. ביז'אן

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטה, פסק-דין ופסיקתא שניתנו, בהתאמה, בשנים 1992, 1993 ו- 2000, במעמד צד אחד (להלן: ההחלטות בהיעדר ). הארכת המועד המבוקשת היא עד שתינתן החלטה סופית בבקשת רשות ערעור על החלטה מיום 6.6.2010 שבה נדחתה בקשה לביטול ההחלטות בהיעדר.

אין בידי להיעתר לבקשה.

לפי תקנה 398א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות ), המועד להגשת הליך ערעורי על החלטה במעמד צד אחד שהוגשה לגביה בקשת-ביטול לפי תקנה 201 יימנה מיום מתן ההחלטה בבקשה לביטול. הנה כי כן, תקנה 398א קובעת הארכת מועד סטטוטורית אולם זו אינה נמשכת מניה וביה גם לתקופת ההמתנה עד לבירור ההליך הערעורי המתייחס להחלטה בבקשה לביטול. משמע, עצם הגשתה של בקשת רשות ערעור על ההחלטה בבקשה לביטול אינה מצדיקה היענות לבקשה להארכת מועד באופן אוטומטי. הארכת המועד טעונה "טעם מיוחד" (תקנה 528 לתקנות). בהקשר הנדון, שאלת קיומו של "טעם מיוחד" להארכת מועד נבחנת על פי אמות המידה שגובשו לעניין "הליך תלוי ועומד". כלומר, יש לבחון, בין היתר, את סוג ההליך התלוי ועומד, את הקשר שבינו לבין הערעור שיש להגישו, את סיכויי ההליך התלוי ועומד וכן את מסגרת הזמן שבה הוא צפוי להיות מוכרע (ראו בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל

(לא פורסם, 20.10.2004)).

בענייננו, לא צורפה לבקשה שלפניי ההחלטה בבקשה לביטול ההחלטות בהיעדר, וגם לא צורפה בקשת רשות הערעור שהוגשה על החלטה זו. ממילא אין בידי להעריך את סיכויי ההליך התלוי ועומד או את פרק-הזמן שיידרש להכרעה בו. זאת ועוד, בהתחשב בשנים הארוכות שחלפו מאז שניתנו ההחלטות בהיעדר, היה על המבקשת – העותרת להארכת מועד להגשת ערעור על החלטות אלה – להעמיד טעם מיוחד חזק במיוחד תוך פריסת מלוא התשתית העובדתית והנורמטיבית הרלבנטית.

זאת לא נעשה בבקשה שלפניי. כך למשל לא צוין מתי נודע למבקשת על ההחלטות בהיעדר ומהו הנימוק שבגינו נדחתה הבקשה לביטול ההחלטות בהיעדר. בהתחשב בכך, ובשים לב לתקנה 398א הקובעת הארכת מועד סטטוטורית עד להחלטה בבקשה לביטול, לא שוכנעתי בקיומה של הצדקה מספקת להארכת מועד להגשת ערעור על ההחלטות בהיעדר (השוו: ב"ש 116/86 שותפות שרותי פז אשקלון נ' קדוש , פ"ד מ(2) 10 (1986)).

אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יישא בשכר טרחת עורך-הדין של המשיב בסכום של 1,000 ₪.