בש"א 5837/05 אהרון כהן נ. מאיר דגן

1.בפני בקשה להארכת מועד. עניינו של ההליך בפירוק שיתוף בדירת מגורים בבת ים. פסק הדין נשוא הערעור ניתן ביום 13.12.2004, והבקשה הוגשה ביום 19.6.05. פינוי הדירה נשוא ההליך, בה מתגוררים המבקשים ובני משפחתם, היה צפוי ליום 26.6.05. כב' השופטת מ' נאור החליטה (24.6.05) על עיכוב הפינוי עד להכרעת בית המשפט המחוזי בנדון והכרעה זו נפלה ביום 27.6.05 שעה שנדחתה על הסף הבקשה לעיכוב הביצוע.

2.המבקשים טוענים כי המשיב הונה אותם לאורך כל הדרך, זייף חתימותיהם, המציא התקשרויות, והוציא מהם במרמה את דירת מגוריהם. נטען על ידם כי כספים שנתקבלו מן המשיב נתקבלו כהלוואה, ולא על חשבון רכישת חלק בדירה, וכי כספים אלה הוחזרו. עוד נטען כי לאחרונה מצאו המבקשים אצל עורך דינם מסמכים המוכיחים את טענתם לפיה זכיית המשיב נבעה מזיוף מסמכים.

3.המשיב טוען כי דין הבקשה להידחות. המבקשים לא ציינו מתי הומצאה להם ההחלטה נשוא הערעור, ולפיכך אי אפשר לחשב את המועד המדויק לתום תקופת הערעור שלהם, אך מכל מקום תקופה זו חלפה זה מכבר. עוד נטען כי מדובר בגלגולו השלישי של ההליך, אשר סיכוייו נמוכים. לבסוף נטען כי הטענות בדבר זיופים ובדבר טיבם של הכספים שהועברו בין הצדדים נשמעו כבר בערכאות קודמות ונדחו, ומכל מקום כי העובדה שהמסמכים היו ביד בא כוח המבקשים כל העת שוללת את נסיונם להסתמך על מציאתם כעת כטעם מיוחד לצורך מתן הארכה. נטען אפוא כי אין בבקשה טעם מיוחד אשר יצדיק את קבלתה, וכי בהצטרף עם סיכויי ההליך הנמוכים, דינו דחייה.

4.לאחר בחינת הבקשה והתגובה על צרופותיהן, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. ראשית , מדובר באיחור משמעותי מאוד, של מספר חודשים. בנסיבות אלו נדרש לא רק "טעם מיוחד" כקבוע בדין, אלא הסבר של ממש לא רק לעצם האיחור אלא לשיעורו. טעם מעין זה לא נמצא בפני. הבקשה לוקה בחסר עובדתי ולא שוכנעתי – לצרכי ההליך שבפני – בטענות לעניין גילוי מסמכים חדשים שבעטיו ראוי להאריך את המועד. שנית , לא נוכחתי כי סיכויי ההליך טובים. נראה כי הטענות לגבי זיופים ושקרים נשמעו בהליך זה לכל אורכו, וכי טענות אלה נדחו פעם אחר פעם על ידי בתי המשפט השונים. כמו-כן, המדובר ב"גלגול שלישי" שמטיבו הוא בעל סיכויים נמוכים. משחלף זמן ארוך כל כך, ובאין טעם מיוחד, אין לקבל את הבקשה ודינה דחייה.

התוצאה היא כי דין הבקשה להדחות.