בש"א 5852/20 מודיעין אזרחי בע"מ נ. מדינת ישראל

בהחלטתה של כבוד השופטת י' וילנר ברע"א 3683/20 מיום 18.8.2020 נקבע כי לא קיימת יריבות ישירה בין המבקשת לבין המדינה באשר לפסק דינו של בית המשפט המחוזי, ולכן למבקשת אין מעמד להשיג על קביעות בית המשפט המחוזי באשר לדחיית התביעה כנגד המדינה. משכך, אין מקום להאריך את המועד להגשת הליך ערעורי נגד המדינה.

הדברים שונים באשר לקביעות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי באשר למשטרת ישראל, לגביהן קבעה כבוד השופטת וילנר כי המבקשת זכאית להגיש ערעור בזכות. בנסיבות העניין, ובהיעדר התנגדות, ראיתי להאריך את המועד להגשת ערעור נגד משטרת ישראל. אולם, אני סבורה כי די בהארכת מועד מדודה, וכי המבקשת לא הצביעה על "טעם מיוחד" שבגינו יש להאריך את המועד עד לסיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי.

אכן, בפסיקה נקבע כי קיומו של הליך "תלוי ועומד" עשוי להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד להגשת הליך ערעורי, אך הכל תלוי בנסיבות העניין. כך, יש לבחון, בין היתר, מהי עוצמת הזיקה בין ההליך התלוי והעומד לבין ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד והאם מדובר ב"אותו עניין"; האם ההכרעה בהליך התלוי והעומד עשויה לייתר את עצם הגשת ההליך הערעורי או להשפיע באופן ממשי על הדרך בה הוא יתברר; מהו סוג ההליך התלוי ועומד ומהו סיכוייו; וכן מה מסגרת הזמן המשוערת שבה הוא עתיד להיות מוכרע (ראו: בש"א 9159/04 חשקורי נ' בובליל , פיסקה 2 (20.10.2004); בש"א 3404/09 עיריית הוד השרון נ' "ניר שיתופי" , פיסקה 5 (26.4.2009)). בנסיבות העניין, ההליך בבית המשפט המחוזי עתיד להתקיים בשאלת גובה הנזק, ואין הוא צפוי לעסוק בשאלת אחריות משטרת ישראל, נגדה מופנות טענות המבקשת. לפיכך, אני סבורה כי לא קיים טעם להורות על הארכת המועד עד לסיומו של ההליך בבית המשפט המחוזי. אף שיקולי יעילות מטים את הכף שלא להאריך את המועד להגשת הערעור, וזאת על-מנת לאפשר למשטרת ישראל להעלות את טענותיה באשר לגובה הנזק במקרה בו יתקבל הערעור.

אשר על כן, ניתנת הארכת מועד להגשת ערעור המופנה נגד משטרת ישראל על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בת"א 6793-11-13 מיום 16.3.2020, וזאת עד ליום 13.9.2020.