בש"א 5897/19 פלוני נ. כלל חברה לביטוח

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת ש' עבדיאן

מיום 27.1.2019 בבש"א 5043/18. בהחלטה זו דחתה כב' הרשמת בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק-דין שניתן בבית המשפט המחוזי בשנת 2014.

לא ראיתי להיעתר לבקשה. המועד להגשת ערעור על החלטה של רשם בית המשפט הינו עשרים ימים. בענייננו הבקשה דנן הוגשה למעלה משבעה חודשים לאחר החלטת כב' הרשמת. על מנת לאפשר למבקש להגיש ערעור על החלטת כב' הרשמת בחלוף המועד הקבוע בדין עליו להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה המבוקשת (ראו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). כל שנטען בבקשה שלפניי, באופן כללי, הוא כי מצבו הרפואי של המבקש לא איפשר לו להשיג במועד על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי. ואולם, לא ניתן כל הסבר מדוע המתין המבקש פרק זמן כה ממושך – למעלה משבעה חודשים כאמור – לצורך הגשת בקשת האורכה להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת. יוער כי הבקשה לא נתמכה במסמכים כלשהם או באישורים רפואיים עדכניים המתייחסים לתקופה שחלפה מאז מתן החלטת כב' הרשמת. בנסיבות אלה ואף מבלי להידרש לסיכויי הערעור (אשר אינם נראים על פני הדברים גבוהים), ובשים לב למשך האיחור הממושך (המצטרף לאיחור הממושך בהגשת בקשת האורכה שהתבררה בפני כב' הרשמת) באתי לכלל מסקנה כי לא עלה בידו של המבקש להצביע על "טעם מיוחד" המצדיק את מתן הארכה.

הבקשה נדחית אפוא בלא שנתבקשה תשובה ובנסיבות אלה לא ייעשה צו להוצאות.