בש"א 59/03 דן רייכרט נ. משה שמש

בהחלטתי מיום 13.1.03 קבעתי, כי הסכום, אשר נפסק לחובת המבקש בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, יופקד בחשבון מיוחד של התובע הייצוגי, וחלוקתו לזוכים תעוכב עד למתן הכרעה בערעור, שהגיש המבקש על פסק-הדין האמור.

בבקשה שבפנַי טוען המבקש, כי משהמשיב הגיש אף הוא ערעור על פסק-הדין, בגדרו טוען הוא כנגד גובה הנזק, מן הדין לעיין מחדש בהחלטתי ולהורות על השבת הכספים המופקדים לידי המבקש. מנגד, טוען המשיב כי אין בעצם הגשת ערעור על-ידו משום נסיבה חדשה, המצדיקה עיון מחדש בהחלטה וכי, ממילא, ערעורו מכוון להגדלת שיעור הנזק שנפסק.

ברי, כי הגשת ערעור-שכנגד על-ידי המשיב, אינה מקימה, כשלעצמה, עילה לעיון מחדש בהחלטתי, שכן אין היא משנה את מצבם של הצדדים ואת מאזן האינטרסים ביניהם. עיכוב הכספים בחשבון כאמור עד להכרעה, הן בערעור והן בערעור-שכנגד, מאזן כראוי בין עניינם של הצדדים, במובן זה שאם יתקבל ערעור המבקש יוכל הוא להשיב לידיו את הכספים, אשר טרם חולקו בין הזוכים, ואילו אם יתקבל הערעור-שכנגד, ישמשו הכספים שהופקדו, לכיסוי של, למצער, חלק מהנזק.

אשר-על-כן, לא ראיתי לשנות מהחלטתי כאמור, ודין הבקשה להידחות.