בש"א 5902/00 אילנה טוטיה נ. יפה ספקטור

1.ביום 13.1.2000 דחתה כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור לבית משפט זה על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה. החלטה זו הומצאה למבקשת ביום 26.1.2000. היא ביקשה לערער על החלטה זו ביום 27.2.2000, אך נדחתה מן הטעם שחלף מועד הערעור. היא הגישה (ביום 1.3.2000) בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כבוד הרשמת ח' מאק-קלמנוביץ (בש"א 1667/00). היא ביססה את בקשתה זו להארכת מועד על מצבה הרפואי הקשה, כך נטען, עוניה והעוול שנגרם לה על ידי המשיבה. בקשה זו נדחתה בהחלטתו של כבוד הרשם א' זולטי מיום 7.6.2000. על פי אישור המסירה אשר בתיק בש"א 1667/00 נמסרה החלטה זו למבקשת ביום 15.6.2000. ביום 10.7.2000 ביקשה המבקשת לערער על החלטתו של הרשם זולטי מיום 7.6.2000 ולכתב ערעורה היה מצורף תצהיר מאושר (מיום 9.7.2000). ערעור זה לא נתקבל לרישום על ידי בית משפט זה מן הטעם שחלפו עשרים הימים הקבועים לערעור על החלטת רשם.

2.מונחת בפניי בקשת המבקשת על פי תקנה 421 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984- (להלן: התקנות), שאחליט אם ערעורה ממלא אחר הוראות הדין אם לאו. לאחר שעיינתי בבקשה ובכל החומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי הערעור על החלטת הרשם א' זולטי מיום 7.6.2000 איננו ממלא אחר הוראות הדין, שכן, על פי תקנה 400 לתקנות יש להגיש ערעור על החלטת רשם תוך עשרים ימים מיום מתן ההחלטה. תקנה 402 לתקנות קובעת כי כשניתנת החלטה שלא בפני בעל דין, שלא הוזמן לשמוע את ההחלטה, יראו כיום מתן ההחלטה את היום שבו הומצא לו העתק ממנה. המבקשת ביקשה להגיש את ערעורה על החלטת הרשם ביום 10.7.2000, ובמועד זה, חלף כבר מועד הערעור הקבוע בדין, שהרי חלפו עשרים ימים ממועד מסירת ההחלטה למבקשת.

ערעור המערערת, איפוא, הוגש שלא על פי הוראות הדין. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.