החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 1667/00 אילנה טוטיה נ. יפה ספקטור

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · הארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעורבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת רשמת

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט דחה בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת. נקבע כי הארכת מועד הקבועה בדין טעונה טעם מיוחד, וכי לטענות המחלה לא נמצא תימוך באישור הרפואי שהוצא באיחור. המבקשת חויבה בהוצאות בסך 1,000 ש"ח.

העובדות

המבקשת ביקשה להגיש ערעור על החלטת הרשמת שנמסרה לה, והגישה בקשה להארכת מועד לאחר המועד. טענה למחלה רפואית, אולם האישור הרפואי הוצא לאחר המועד הרלוונטי. המשיבה התנגדה לבקשה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להאריך את המועד להגשת ערעור על החלטת הרשמת כאשר לא הוכח טעם מיוחד לאיחור?

הלכות

  1. 1

    הארכת מועד הנקבעת בדין טעונה טעם מיוחד, והאיחור בהגשה מצדיק דחיית הבקשה כאשר אין לו טעם רגיל ואישור רפואי מאוחר אינו תומך בטענות

    ״הארכת המועד המבוקשת מתייחסת למועד שנקבע בדין - וככזו היא טעונה טעם מיוחד״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • הארכת מועד
  • טעם מיוחד
  • טעם רגיל
  • ערעור
  • בקשת רשות ערעור
  • אישור רפואי
  • הוצאות
  • תקנות סדר הדין האזרחי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

1667/00

בפני:

כבוד הרשם אמיר זולטי

המ

בקשת

:

אילנה טוטיה

נגד

המשיב

ה :

יפה ספקטור

בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור

בשם

המשיבה: עו"ד א. תירוש

החלטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על החלטת כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 13.1.00 (שדחתה את בקשת המבקשת להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה). החלטה זו הומצאה למבקשת ביום 26.1.00. המבקשת ביקשה, לטענתה, להגיש ערעור זה ביום 27.2.00, אך נדחתה. הבקשה שבפני הוגשה ביום 1.3.00.

1.לטענת המבקשת, לקתה בדלקת מיתרי הקול ובדלקת ריאות ביום 28.1.00 ונזקקה למנוחה שאושרה על ידי רופאה. עיקר בקשתה מתייחס למצבה הרפואי הקשה, לעוניה, ולעוול שנגרם לה, לטענתה, על ידי המשיבה. לבקשתה צרפה המבקשת אישור רפואי שהוצא ביום 28.2.00. באישור נכתב:

" לבקשתה

אישור זה. נבדקה ב - 28.1.00... לא קיבלה חופשת מחלה. טופלה לגירוי במיתרי הקול. זקוקה להדרכה בדיבור." (ההדגשות במקור - א.ז.).

2.דין הבקשה להידחות. הארכת המועד המבוקשת מתייחסת למועד שנקבע בדין - וככזו היא טעונה טעם מיוחד (וראו: תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). אין בבקשה טעם "רגיל" לאיחורה של המבקשת. לא כל שכן - טעם מיוחד. טענותיה של המבקשת בדבר חוליה אינן נתמכות באישור הרפואי (המאוחר) שהמציאה - ההיפך הוא הנכון. גם לגופו של עניין בקשתה של המבקשת היא חסרת תוחלת: השתלשלות ההליכים מתוארת בהחלטתה של כב' הרשמת מאק-קלמנוביץ מיום 13.1.00 וההליך הנוכחי אינו אלא פיתוח נוסף של ההליכים הפגומים שנקטה המבקשת. כך שסיכויי הערעור שהיא מבקשת להגיש הם, למצער, קלושים ביותר.

הבקשה להארכת מועד נדחית איפוא. המבקשת תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.

ניתנה היום, ד' בסיון תש"ס (7.6.00).

אמיר

זולטי, רשם

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

00016670.

O03

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • בש"א 5902/00אילנה טוטיה נ. יפה ספקטורהחלטה

הלכות

  1. 1הארכת מועד הנקבעת בדין טעונה טעם מיוחד, והאיחור בהגשה מצדיק דחיית הבקשה כאשר אין לו טעם רגיל ואישור רפואי מאוחר אינו תומך בטענות