בש"א 5915/17 רוני פלטנר נ. דורון עמיר עו"ד

1.

לפניי בקשה, לפי סעיף 78(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ), להעברת מקום הדיון בתא"מ (שלום ב"ש) 14754-11-15, שעניינו תביעה כספית שהגיש המבקש נגד המשיב, שהוא עורך דין. המשיב הגיש הודעת צד שלישי נגד המשיבים 4-2. בדיון ביום 15.5.2016, השופטת העמיתה ד' בית אור שישבה בדין, פסלה עצמה מלדון בתיק בנימוק שהיא מכירה את המשיב, אשר הופיע בפניה בתיקים רבים. בנוסף, ציינה השופטת בהחלטתה מאותו היום כי התביעה אינה מתאימה להידון בבית משפט לתביעות קטנות, ובהמשך לכך הועבר התיק לבית משפט השלום. בקשת המבקש להשיב את התיק למסלול של תביעה קטנה נדחתה. בעקבות זאת, הוגשה הבקשה שלפניי להעברת מקום הדיון בתיק. המבקש טען כי המשיב הוא עורך דין מוכר בבאר שבע ומחוצה לה ובשל כך הוא התקשה למצוא עורך דין שייצגו מולו, מה שהוביל להגשת התביעה לבית המשפט לתביעות קטנות. לטענתו, היכרותו האפשרית של המשיב עם שופטי מחוז הדרום מעמידה בספק אף את האפשרות כי יזכה למשפט צדק ללא משוא פנים שם, משום שהוא לא יוכל לדעת מה טיב היחסים בין המשיב לבין כל שופט ושופט במחוז. המבקש ציין כי אין חשיבות מבחינתו לאיזה מחוז יועבר התיק, אם כי הוא מעדיף שיועבר למחוז ירושלים, משיקולי נוחות ובשל העומס במחוזות שיפוט אחרים.

2.

המשיב התנגד לבקשה. הוא ציין כי מירב הזיקות של ההליך הן לבאר שבע וכן טען כי אין כל חשש ממשוא פנים אם יתקיים ההליך שם. בנוסף, טען המשיב כי הוא מייצג לקוחות בכל רחבי הארץ, ומכאן שהחשש כי תהיה לו היכרות עם בית המשפט הדן בתובענה רלוונטי לכל בתי המשפט. עוד הוא ציין כי נקבע בפסיקה שיחסי חברות של שופט עם עורך דין המופיע לפניו אינם יוצרים פסלות אינהרנטית, אף אם ייתכנו נסיבות שבהן מוטב כי השופט יימנע מלדון בתיק. המשיב הוסיף כי אין לו כל היכרות עם הרשם הבכיר שמונה לטפל בתיק והוא סמוך ובטוח כי הלה יעשה מלאכתו נאמנה בלא משוא פנים. המשיבים 4-2, שהם הצדדים השלישיים בהליך, טרם השיבו לבקשה. יצוין, כי אין בידינו אישור מסירה של החלטתי מיום 19.9.2017 בה נתבקשו לעשות כן עד יום 1.10.2017. מעיון במערכת "נט המשפט" עולה כי המשיבים 4-2 לא הגישו כל הודעה גם בהליך מושא הבקשה. בנסיבות העניין, לא ראיתי מקום לעכב עוד את החלטתי בבקשה.

3.

דין הבקשה להידחות. אילו הייתה הבקשה מתקבלת, היה בכך משום קביעה, אף אם לא במישרין, כי כל שופטי בית משפט השלום בבאר-שבע פסולים מלדון בהליך (ראו בש"פ 587/16 פרימק נ' מדינת ישראל , פיסקה 2 (25.1.2016)). כידוע, טענת פסלות נגד בית המשפט כולו תתקבל במקרים נדירים בלבד, כאשר אכן קמה עילת פסלות ממשית ביחס לכל אחד ואחד משופטי בית המשפט הנדון. המידע שהציג המבקש אינו מוביל למסקנה כי זהו המצב בענייננו או כי קיים חשש ממשי למשוא פנים מצד כל השופטים בבית משפט השלום בבאר שבע, לא כל שכן במחוז הדרום כולו. יתרה מכך, עצם העובדה שאחד מבעלי הדין הוא עורך דין המייצג לעיתים לפני בית המשפט הדן בהליך, ככלל אינה מצדיקה לבדה פסילה של השופט הדן בהליך, קל וחומר של כל שופטי בית המשפט (ראו גם בש"א 8527/14 פלוני נ' פלוני , פיסקה 3 (30.12.2014) וכן יגאל מרזל דיני פסלות שופט 239-235, 247-242 (2006)).

4.

מובן כי אם המבקש מעוניין להגיש בקשה לפסילת שופט מסוים מלשבת בדין בענייננו, הרי שהוא רשאי לעשות כן, בהתאם להוראות סעיף 77א לחוק בתי המשפט . יובהר, כי אין לראות בדבריי משום הבעת עמדה כלשהי בשאלה האם ראוי להגיש בקשה כאמור והאם ראוי להיענות לה, אם אכן תוגש.

5.

הבקשה נדחית, איפוא. בנסיבות העניין לא ייעשה צו להוצאות.