פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
בש"א
5999/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקשים:
1.
מדינת ישראל משרד הפנים
2. מדינת ישראל משרד האוצר
נ ג ד
המשיבה:
סופר אכונומי 1999 בע"מ
בקשה להעברת מקום דיון הקבוע ליום 8.11.2016
בשם המבקשים: עו"ד
האני טרודי
בשם המשיבה: עו"ד
יואב נדב
החלטה
1.
בקשה לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 להעברת מקום דיון בת.א. 59993-10-15 מבית משפט השלום בחיפה לבית משפט שלום במחוז מרכז.
2.
ענייננו בתביעה שהגישה המשיבה בבית משפט השלום בחיפה נגד המבקשות (להלן: המדינה ), בטענה להתנהלות רשלנית בנוגע לחובות כספיים של עיריית טייבה כלפיה.
3.
בבקשה להעברת מקום הדיון טוענת המדינה כי בית משפט השלום בחיפה נעדר זיקה מהותית לתביעה: עיריית טייבה נמצאת במחוז מרכז, שלוחותיה הרלוונטיות של המדינה מצויות במחוז מרכז או בירושלים, והסדרי הנושים של עיריית טייבה התנהלו בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו. אף לענין מאזן הנוחות נטען כי מקום עבודתם של הגורמים הרלוונטיים הצפויים להעיד בתיק הוא מרכז הארץ. המדינה טוענת כי אמנם המשיבה היא חברה פרטית שמקום מושבה הוא צפת, אך בעלי מניותיה והדירקטור שלה מתגוררים באזור המרכז, וכי אמנם המדינה היא שמבקשת את העברת מקום הדיון, אך במקרה זה ניהול התביעה בחיפה יכביד באופן ניכר על פקידיה.
4.
המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי יש לקרוא את הגשתה על רקע הסחבת שבה המדינה מתנהלת בניהול התביעה בפני הערכאה הדיונית - סחבת שאליה המדינה נמנעה מלהתייחס בבקשתה, אף על פי שמדובר בפרטים חיוניים להכרעה בבקשה. בנוסף, המשיבה טוענת כי יש לדחות הבקשה משום השיהוי שבו היא הוגשה, בחלוף כ- 10 חודשים ממועד הגשת התביעה וכאשר קבוע מועד קרוב לדיון בבית המשפט השלום בחיפה. לגופו של ענין נטען כי התביעה צפויה לעסוק ברובה בשאלות משפטיות ולהתבסס על מסקנות אליהן הגיע בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בהליכים קודמים שעסקו בחובותיה של עיריית טייבה. משכך נטען כי אין צפי להעדת גורמים רבים מטעם המדינה, ואף המדינה לא פירטה באופן קונקרטי אילו עדים צפויים לדידה להידרש להעיד. המשיבה טוענת עוד כי התחשבות בטענות כגון דא תביא לכך שכל התביעות נגד המדינה תתבררנה בירושלים, וכי ממילא תפקיד "עובדי הביקורת" כרוך ב"עבודת שטח". לבסוף, נטען כי המרחק בין ירושלים לחיפה אינו משמעותי, וכי אף המשיבה תידרש לנסוע משך למעלה משעה כדי להגיע ממשרדיה בצפת לבית המשפט בחיפה.
5.
מבלי להיכנס לעובי הקורה
בשאלת המקום בו מלכתחילה ראוי היה לדון בתביעת המשיבה כנגד המדינה - דין הבקשה להידחות.
6.כטענת המשיבה, בהגשת הבקשה אכן נפל שיהוי המצדיק את דחייתה (בש"א 6844/14 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון מוחמד נימר דיב מלחם ז"ל
(14.11.2014); בש"א 1604/16 אגד - אג"ש לתחבורה בישראל בע"מ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ
(6.4.2016)). הבקשה הוגשה ביום 3.8.2016, בעוד שכתב התביעה מושא הבקשה הוגש למעלה מ- 9 חודשים קודם, ביום 28.10.2015.
יתרה מכך, עיון במערכת "נט המשפט" מעלה כי כבר ביום 3.12.2015 ציינה המדינה במסגרת בקשת ארכה להגשת כתב הגנה כי "נבחנת האפשרות להעברת התיק למחוז מרכז", וכי חודש לאחר מכן, בגדרי בקשת ארכה נוספת, ציינה כי "בימים אלו פועלת הנתבעת להעברת תיק זה למחוז מרכז". למעלה מ- 5 חודשים אחר כך ואחרי אי אילו התפתחויות במסגרת הליכיה המקדמיים של התביעה, ציינה המדינה במסגרת הודעה לבית המשפט מיום 20.6.2016 כי "בפי הנתבעת הייתה הטענה לפיה מירב הזיקות בתובענה זו הן למחוז מרכז ולא לחיפה ולכן בדעתה להגיש בקשה דחופה לבית המשפט העליון בעניין זה". על כן ביקשה המדינה ארכה בת 7 ימים לשם הגשת בקשה להעברת מקום דיון לבית המשפט העליון או לחלופין כתב הגנה. ביום 27.6.2016 הוגש כתב הגנתה של המדינה, ולמעלה מחודש מאוחר יותר הוגשה הבקשה שלפני.
7.אינני מוצא הצדקה להשתהות זו של המדינה. לנוכח האמור לעיל ולאור הדיון הקבוע בפני בית משפט השלום בחיפה ביום 8.11.2016, אין מקום להיענות לבקשת המדינה.
8.אשר על כן, הבקשה נדחית. המדינה תישא בהוצאות המשיבה בסך 1,000 ש"ח.
ניתנה היום, כ"ג
בתשרי התשע"ז (25.10.2016).
ש
ו פ ט