בש"א 6073/20 פלוני נ. פלוני

המבקש עותר להארכת המועד להגשת "ערעור פסלות" על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' השופטת א' אילוטוביץ' סגל ) מיום 19.7.2020 (להלן: ההחלטה ).

לאחר שעיינתי בחומרים שבפניי הגעתי לכלל דעה כי למבקש לא עומדת זכות להגיש ערעור פסלות על ההחלטה, ומשום כך הבקשה להארכת מועד, ככל שהיא מוגשת לבית משפט זה, מתייתרת.

בגדרי ההחלטה נקבע כך: "לנוכח היכרות אישית עם ב"כ התובעת התיק יונח על שולחנה של כבוד סגנית הנשיא, השופטת מירה דהן, לשם העברתו למותב אחר". היינו, מדובר על החלטה שהורתה על העברה מינהלית של התיק לסגנית נשיאת בית המשפט, וכבר נקבע כי החלטה מעין זו אינה מקימה זכות להגשת ערעור פסלות (ראו: ע"פ 7412/02 צ'רנוי נ' מדינת ישראל , פ''ד נז(1) 49, 56 (2002)). ראו גם הדברים שנאמרו בעניין זה בספרו של ד"ר יגאל מרזל

דיני פסלות שופט (2006):

"תנאי שבלעדיו אין להגשת ערעור פסלות הוא קיומה של החלטת השופט בבקשת הפסלות. אכן, החלטת השופט בשאלת הפסלות היא חוליה הכרחית בדיני הפסלות. כך, שכן נימוקי ההחלטה מבססים חלק חשוב – ואף מכריע – של התשתית העובדתית ויש בהם כדי לכלול גם את עמדת השופט באשר לפסילתו שלו, עמדה בעלת משקל משל עצמה. בשל חשיבות זו של החלטת הפסלות נפסק כי בהיעדר החלטת פסלות, אין מקום לערעור פסלות. זאת ועוד: הכרח הוא, כי יהיה מדובר בהחלטה במסגרת דיני הפסלות, כלומר, בהחלטה בה השופט פוסל את עצמו או דוחה בקשה לפסילתו. אין די בהחלטה על העברה מנהלית של תיק לסגן נשיא בית המשפט, לדוגמא, כדי להקים זכות לערעור פסלות עליה " (שם, בעמ' 335).

כן השוו: בש"א 5833/19 סמדג'ה נ' גלריית קריאף מרדכי תל אביב בע"מ , פיסקאות 17-14 (24.11.2019).

אשר על כן, אופן ההשגה על ההחלטה הוא באמצעות הגשת ערעור או בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי, על פי סדרי הדין המתאימים.

למען הסדר הטוב אבהיר כי אין לראות בהחלטה זו משום הבעת דעה בבקשה שתוגש לבית המשפט המחוזי, ככל שתוגש.

בנסיבות העניין, לא ראיתי לעשות צו להוצאות.