בש"א 6220/13 ענתי אסיג ואח' נ. צמרת ארביב 2000 בניה והשקעות בע"מ

1.

בפניי בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 7.6.2012.

המבקשים ציינו כי פסק הדין הומצא לידיהם ביום 27.6.2012, ומכאן כי הבקשה, אשר הוגשה ביום 12.9.2013, הוגשה זמן ניכר לאחר חלוף המועד להגשת הערעור.

לטענת המבקשים לא הגישו את הערעור במועד שכן לא הבינו את השלכות פסק-הדין וסברו כי מרבית טענותיהם התקבלו, ורק לאחרונה ולאחר שניתן פסק דין בהליך קשור פנו לקבלת חוות דעת משפטית והבינו את משמעות פסק-הדין. כן טוענים המבקשים כי יש להיעתר לבקשתם נוכח העובדה שעל פסק-הדין תלוי ועומד ערעור שהוגש על ידי המשיב 6, ומטעם זה הם מבקשים לחלופין לראות בערעור אותו הם מבקשים להגיש משום ערעור שכנגד באותו ההליך.

עוד טוענים המבקשים כי נוכח מהות ההליך, אשר ענייננו רישום זכויות בדירות לאחר שנפלו לטענתם קורבן ל"תרגיל עוקץ", מצדיק אף הוא להיעתר לבקשתם, בהדגישם כי יש לו גם משמעויות ציבוריות.

המשיבים 6 ו-8 מתנגדים לבקשה, וכמוהם גם המשיבה 3.

2.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שבפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

כעולה מן האמור לעיל המדובר באיחור ניכר ביותר בהגשת ההליך. לטענת המבקשים לא הבינו את משמעות פסק הדין, בציינם כי אינם משפטנים. ואולם המבקשים היו מיוצגים בהליך שהתנהל בבית המשפט קמא וטענתם לפיה בא-כוחם "לא עשה את מלאכתו נאמנה" לא פורטה ונטענה בעלמא. כך למשל לא הבהירו המבקשים האם כלל פנו לבא-כוחם וביקשו כי יבהיר להם את המשמעויות וההשלכות של פסק-הדין, או אילו פעולות אחרות נעשו על ידם בהקשר זה, ודומה כי הדבר התבקש דווקא בשים לב לטענתם שלהם לפיה התקשו להבין את משמעות פסק הדין שכן אינם משפטנים.

כמו כן הטענה לפיה רק נוכח פסק דין אשר ניתן לאחרונה בהליך אחר - אשר המועד בו ניתן, פרטיו והקשר בינו ובין ההליך דנן לא הובהרו ולא פורטו - פנו "לקבלת חוות דעת משפטית נוספת" הינה מוקשית, שכן ברי כי היה על המבקשים לערוך את כל הבירורים שהיו דרושים להם על מנת להחליט האם להשיג על פסק הדין בתוך התקופה שעמדה להם להגשת הערעור, ולא כשנה לאחר שזה ניתן, ולא יכלו הם להמתין עד להכרעה בהליך אחר אותו הגישו עד למנת לבחון את הדברים. כאמור המבקשים לא ציינו אילו פעולות ומאמצים נעשו על ידם בעניין זה בתוך אותה התקופה. כן יצוין כי עיון באתר "נט המשפט" מלמד כי פסק הדין אליו הפנו המבקשים ניתן ביום 16.7.2013 (וכאמור המבקשים לא ציינו בבקשה מתי נודע להם עליו), ומכאן כי מן המועד בו ניתן ועד למועד הגשת הבקשה חלפו כמעט חודשיים, כך שגם בשלב זה לא פעלו המבקשים בזריזות המתבקשת.

גם טענת המבקשים לפיה יש לאפשר להם להגיש ערעור או ערעור שכנגד נוכח ערעור שהגיש המשיב 6 דינה להידחות, שכן ככל שסברו כי בערעור שהוגש יש כדי להוסיף ולפגוע בזכויותיהם באופן המצדיק הגשת ערעור נגדי היה עליהם לעשות כן במועד הקבוע לכך, וגם בהקשר זה לא הובהר מדוע השתהו והמתינו המבקשים זמן כה רב ומדוע לא פנו לקבלת ייעוץ משפטי במועד. מכל מקום, העובדה שהמשיב 6 הגיש ערעור מטעמו (ע"א 6908/12 הקבוע לדיון ליום 15.1.2014) אינה מצדיקה לפתוח בשלב מאוחר זה חזית נוספת אותה מעוניינים המבקשים לפתוח כלפיו, ובוודאי שלא קיימת הצדקה לכך בכל הנוגע למשיבים 3 ו-8.

אשר על כן לא מצאתי כי המבקשים הרימו את הנטל להוכיח קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק מתן ארכה בחלוף זמן כה רב מן המועד האחרון להגשת הערעור, והבקשה נדחית אפוא.

המבקשים יישאו בהוצאות המשיבים 6 ו-8 בסך של 1,000 ש"ח, וסכום זהה ישלמו למשיבה 3.