החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

בש"א 6249/98 טעמים בע"מ נ. בנק דיסקונט לישראל בע"מ

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין אזרחי · העברת מקום דיון ואיחוד דיוניםבקשה להעברת דיון ולאיחוד תביעות בבית המשפט השלום

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט קיבל בקשה להעברת תביעה מבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו לבית המשפט השלום בכפר סבא ולאיחודה עם שתי תביעות בנק נגד חייבות וערבים. נקבע כי התביעות נשענות על מסכת עובדתית זהה, סביב מעשי התרמית של מנהל סניף הבנק, וכי אין רצוי שהפרשה תידון בערכאות שונות. מאזן הנוחות נטה לטובת כפר סבא בשל העומס הגבוה יותר בתל-אביב, ולא נפסקו הוצאות.

העובדות

המבקשים תבעו בתל-אביב את הבנק בגין נזקים שנגרמו להם מפעולות מנהל סניף שפיתה להעביר כספים לחברה אחרת. הבנק תבע בכפר סבא את החייבות ואת הערבים בגין יתרות חוב, והמבקשים הגישו בקשות רשות להתגונן שנתקבלו באופן מצומצם. הבנק התנגד לאיחוד בטענה לסרבול ולשוני בשאלות המשפטיות.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעביר דיון בתביעה מבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו לבית המשפט השלום בכפר סבא ולאחדו עם תביעות התלויות ועומדות שם?

הלכות

  1. 1

    איחוד תביעות נדרש כאשר בבסיסן עומדת אותה מסכת עובדתית, וכאשר ההכרעה המשפטית נוגעת לכל הצדדים ואין רצוי שאותה פרשה תידון בערכאות שונות.

    ״איחוד התיקים נדרש היות ובבסיסם ניצבת אותה מסכת עובדתית שעיקרה מעשי התרמית״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מאזן הנוחות לקביעת מקום השיפוט נטה לטובת הערכאה שבה העומס קטן יותר.

    ״לגבי מקום השיפוט הראוי נראה לי שמאזן הנוחות נוטה לצד העברת הדיון לבית המשפט השלום בכפר סבא״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • העברת דיון
  • בית המשפט השלום בכפר סבא
  • תרמית
  • מנהל הסניף
  • מאזן הנוחות
  • רשות להתגונן
  • ערבים
  • עומס בבית המשפט
  • מסכת עובדתית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בש"א

6249/98

בפני:

כבוד הנשיא א' ברק

המבקשים

:

1.

טעמים בע"מ

2.

שפו ייצור מזון איכות בע"מ

3.

מרדכי אריאל

4.

דליה אריאל

נגד

המשיבים

:

1.

בנק דיסקונט לישראל בע"מ

2.

יובל סלע

בקשה להעברת מקום הדיון בת

.א. 99154/97

שבבית

משפט השלום בתל-אביב-יפו ואיחודו

עם

ת.א. 7181/97 ות.א. 7182/97 שבבית-

משפט

השלום בכפר-סבא

בשם

המבקשים: עו"ד יוסף מאיר

בשם

המשיב מס' 1: עו"ד יובל טילינגר

בשם

המשיב מס' 2: עו"ד אלון קורל

החלטה

1.בקשה להעברת דיון בת.א. 99154/97 מבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו לבית המשפט השלום בכפר סבא ולאיחודו עם ת.א. 7181/97 ות.א. 7182/97 המתנהלים שם, ולחלופין בקשה לדון בשלושת התיקים במאוחד בבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו.

2.המבקש 3 הוא בעל מניות במבקשת 1 ומנהל בה, וכן הינו הבעלים והמנהל של מבקשת 2. המבקשת 4 היא רעייתו של המבקש 3 ובעלת מניות במבקשת 2. המשיב 2 הינו בעל מניות במבקשת 1 וכן בעל שליטה ומנהל של חברת וונדרפוד בע"מ (להלן: "חברת וונדרפוד"). המשיב 1 הינו בנק שבאחד מסניפיו התנהלו חשבונותיהן של מבקשות 1 ו2- וכן חשבונה של חברת וונדרפוד.

3.פרטי שלושת התיקים שאיחודם מבוקש הינם כדלקמן: בת.א. 99154/97 שהוגש לבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו (להלן: "התביעה בתל-אביב") תבעו המבקשים 3-1 את המשיב 1 בגין נזקים שנגרמו להם, עקב פעולותיו הפסולות והבלתי חוקיות של מנהל הסניף של המשיב 1, אשר פיתה אותם, לטענתם, להעביר כספים מחשבונם לחשבון חברת וונדרפוד. המבקשים טוענים לפגיעה בהתפתחותה של מבקשת 1 ובמוניטין שלה עקב מעשי המשיב 1. נציין שהמבקשת 2 נמחקה מהתביעה בתל-אביב משקבע בית המשפט שם כי אין לה עילת תביעה כלפי המשיב 1. כמו כן, מהחלטת בית המשפט בתל-אביב מיום 14.10.98 עולה כי אף למבקש 3 אין עילה כלפי המשיב 1.

4.שתי התיקים האחרים הוגשו לבית המשפט השלום בכפר סבא (להלן: "התביעות בכפר סבא"). בת.א. 7181/97 תבע המשיב 1 את המבקשת 2, כחייבת, ואת המבקשים 3 ו4-, כערבים, בגין יתרת החוב בחשבון הבנק של המבקשת 2. בת.א. 7182/97 תבע המשיב 1 את המבקשת 1, כחייבת, ואת המבקש 3 והמשיב 1, כערבים, בגין יתרת החוב בחשבון הבנק של המבקשת 1. המבקשים 4-1 הגישו נגד התביעות בכפר סבא בקשות רשות להתגונן, הנשענות על אותה מערכת עובדתית הניצבת בבסיס התביעה בתל-אביב. בית המשפט בכפר סבא נתן למבקשים רשות להתגונן המצומצמת לטענת ההטעיה שנטענה על ידם ושלא בהתבסס על טענת הקיזוז בגין התביעה בתל-אביב, וזאת כיוון שטענת הקיזוז נעדרה פירוט מספיק.

5.בבקשה שמונחת לפני טוענים המבקשים כי בכל ההליכים מתעוררות שאלות עובדתיות זהות ואף עיקרי השאלות המשפטיות דומות. לטענתם בכל ההליכים יזקק בית המשפט לשמוע את אותם עדים ויוגשו לו אותן ראיות. לפיכך מטעמים של ייעול הדיון, חסכון בזמן שיפוטי ומניעת הכרעות סותרות סבורים המבקשים כי ראוי לאחד את הדיון. המבקשים אף מפנים להחלטה של בית המשפט בתל-אביב, בקדם משפט, בה הציע בית המשפט לצדדים לשקול הגשת בקשה לאיחוד הדיון בתביעה בתל-אביב עם הדיון בתביעות בכפר סבא.

6.המשיב 1 מתנגד לאיחוד הדיון בשלושת התיקים. לטענתו איחוד התיקים יביא לסרבול ההליכים ולהארכת הדיון בכל התביעות שלא לצורך. לשיטתו התביעות בכפר סבא מבוססות על רישומים בנקאיים שאינם במחלוקת כך שהשאלות המשפטיות היחידות בהן נדרשת הכרעה נוגעות למעשה התרמית הנטען של מנהל הסניף והעברות הכספים עקב מעשיו. לעומת זאת, בתביעה בתל-אביב, נדרשת הוכחת מסכת עובדתית רחבה הרבה יותר, ומתעוררות שאלות משפטיות שברובן אינן קשורות לתביעות בכפר סבא, כגון הוכחת המוניטין של המבקשת 1 והפגיעה בו, הוכחת קיום נזקים אחרים למבקשת 1 ושיעורם, והוכחת קשר סיבתי בין ההטעיה הנטענת לבין נזקים אלו. המשיב 1 טוען עוד כי גם באי זהות הצדדים להליכים השונים יש בכדי לדחות את הבקשה לאיחוד הדיון, וזאת כיוון שניהול דיון מאוחד יחייב צדדים שאינם מעורבים בכל התיקים להשתתף בהליכים מיותרים בעבורם.

7.המשיב 2, שצורף להליך זה בהתאם להחלטתי מיום 17.11.98, מתנגד אף הוא לאיחוד הדיון בשלושת התיקים מהטעם כי עניינו (הנדון בת.א. 7182/97) פשוט יחסית להכרעה, טענותיו שונות מהותית מאלה של המבקשים, והוא זכאי להכרעה מהירה ויעילה בעניינו. לטענתו של המשיב 2 איחוד התיקים יגרום לו לעינוי דין ויפגע בזכויותיו הדיוניות, וזאת מכיוון שיוביל לסרבול הדיון, להארכת ההליכים ולשילובו בהליכים שכלל אינו צד להם.

8.לאחר שעיינתי במסמכים שבפני ובטענות הצדדים החלטתי, מתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-, לקבל את הבקשה ולהורות על העברת הדיון בת.א. 99154/97 מבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו לבית המשפט השלום בכפר סבא ועל איחודו עם ת.א. 7181/97 ות.א. 7182/97 המתנהלים שם. איחוד התיקים נדרש היות ובבסיסם ניצבת אותה מסכת עובדתית שעיקרה מעשי התרמית, הנטענים, של מנהל סניף הבנק והעברת הכספים שהתבצעה בגינם. ההכרעה המשפטית בנוגע לסוגיות אלו נוגעת לכל אחד מן הצדדים ואין זה רצוי כי אותה פרשה תידון בערכאות שונות (ראו בש"א 574/98 אלמשנו נ' האפוטרופוס הכללי (לא פורסם). הערכאה שתידון בעניין תוכל להחליט אם רק לאחר שתתקבל הכרעה בסוגיית התרמית תהא הכרעה ביתר השאלות המתעוררות. אעיר עוד כי טענתו של משיב 2 כי הגנתו שונה לחלוטין מזו של המבקשים ולפיכך זכאי הוא להכרעה מהירה בעניינו אין בה כדי לשנות את החלטתי, וזאת כיוון שצירופו של משיב 2 למבקשים נובע מכתב התביעה שהוגש נגדם במאוחד ולא מהבקשה לאיחוד התיקים המונחת לפניי.

9.לגבי מקום השיפוט הראוי נראה לי שמאזן הנוחות נוטה לצד העברת הדיון לבית המשפט השלום בכפר סבא, בין היתר, משום שהעומס בבית המשפט השלום בתל-אביב-יפו רב מהעומס בבית המשפט השלום בכפר סבא.

מטעמים אלה, דין הבקשה להתקבל. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז בשבט התשנ"ט

(3.2.99).

ה

נ ש י א

העתק מתאים למקור

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

98062490.

A03

/דז/

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1איחוד תביעות נדרש כאשר בבסיסן עומדת אותה מסכת עובדתית, וכאשר ההכרעה המשפטית נוגעת לכל הצדדים ואין רצוי שאותה פרשה תידון בערכאות שונות.
  2. 2מאזן הנוחות לקביעת מקום השיפוט נטה לטובת הערכאה שבה העומס קטן יותר.