בש"א 6273-23 בש"א 6273-23

1.לפניי בקשה לפי תקנה 40(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, לאיחוד הדיון ב-ת"א 75337-12-20 המתנהל בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, עם הדיון ב-ת"א 18616-02-23 המתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים.

2.המשיב 1 נפצע בתאונת עבודה, בעקבות קריסת רצפת המחסן במקום עבודתו, והגיש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו תביעה נגד המשיבה 2, מעסיקתו; המשיבה 3, חברת האם של מעסיקתו; והמשיבה 4, חברת הביטוח של מעסיקתו. הנתבעות הגישו הודעה לצדדים שלישיים כנגד המשיבה 6, החברה אשר תכננה ועיצבה את המסעדה שבה עבד המשיב 1, וכנגד המשיבה 7, החברה אשר בנתה את החלק שעשוי מגבס, שדרכו נפל המשיב 1, לפי הנטען. המוסד לביטוח לאומי הגיש תביעת שיבוב בקשר לאותם הנזקים אשר נגרמו למשיב 1, נגד המשיבות 7-3. כעולה מהבקשה ומנספחיה, מבוקש לאחד את הדיון בתביעה שעניינה נזקים שנגרמו עקב תאונת עבודה, עם תביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי. נטען כי איחוד הדיון בתובענות, אשר מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות זהות, יקדם יעילות דיונית וימנע התדיינות כפולה.

3.המשיבים 4-1 אינם מתנגדים לבקשה, המשיבות 5 ו-7 מתנגדות לבקשה. בתגובתה מיום 26.10.2023, הודיעה המשיבה 6 כי היא מותירה את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט. המשיבה 5 טענה כי אין מקום להורות על איחוד הדיון בתובענות לאור היעדר זהות הצדדים להליכים. המשיבה 7 טענה כי המבקש הגיש בקשה להצטרף כתובע ל-ת"א 75337-12-20, אך בקשה זו נדחתה ועל כן הבקשה לאיחוד דיון הינה ניסיון לעקוף את החלטת בית המשפט המחוזי שלא להתיר למוסד לביטוח לאומי להצטרף כתובע בתיק. יוער כי בית המשפט דחה את בקשת ההצטרפות להליך ביום 8.12.2022, תוך שציין כי למוסד לביטוח לאומי אין זכות תביעה כנגד המעביד וכן כי "בהליך אחד לא ניתן להגיש שני כתבי תביעה שונים ונפרדים".

4.דין הבקשה להתקבל. כפי שנקבע ב-בש"א 6912/19 קרנית – קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' פלוני (4.11.2019), ברירת המחדל היא כי יאוחד הדיון בתביעת נזקי גוף של נפגע בתאונת עבודה עם הדיון בתביעת השיבוב של המוסד לביטוח לאומי בקשר לאותם הנזקים, אלא אם יוכח כי איחוד הדיון יסרבל את ההליכים יתר על המידה (ראו גם: בש"א 63841/21 המוסד לביטוח לאומי נ' ש.ש.א. עבודות בניה בע"מ, פסקה 5 (30.9.2021)).

זהו המקום לציין כי טענתה של המשיבה 7, בנסיבות אחרות, יכולה להיות בעלת משקל של ממש. זאת שכן, מקום בו פלוני מגיש בקשה להצטרף להליך ובקשתו נדחית ובעקבות כך פלוני מגיש תביעה עצמאית ומבקש לאחד את הדיון (בתביעתו ובהליך אליו ביקש להצטרף), הרי שהיענות לבקשה לאיחוד תובענות עלולה אכן להוות "עקיפה" פסולה של החלטת בית המשפט לדחות את בקשת ההצטרפות. ואולם בענייננו, טעמו של בית המשפט, בעת שסירב לאפשר למוסד לביטוח לאומי להצטרף להליך, לא היה שאין מקום שתביעה של המוסד לביטוח לאומי תשמע יחד עם התובענה שבפניו, אלא שקיים קושי לעשות כן על דרך הצטרפות המוסד לביטוח לאומי כתובע להליך הקיים (שכן לא ניתן לעשות כן בלי להגיש כתב תביעה נוסף). על כן, קבלת בקשת האיחוד אין בה, בנסיבות דנן, "עקיפה" של החלטת בית המשפט בבקשת ההצטרפות.

התוצאה שדין הבקשה להתקבל.

5.אשר על כן, הדיון ב-ת"א 18616-02-23 (מחוזי י-ם) יועבר לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו ויאוחד שם עם הדיון ב-ת"א 75337-12-20.