בש"א 6287/14 שלום טרבלסי נ. עיריית צפת

לפניי בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 13.6.2014, בגדרו נדחה ערעור מטעם המבקש על פסק דין של בית משפט השלום בצפת אשר דחה את עיקר תביעתו של המבקש כנגד המשיבה.

פסק הדין נשוא הבקשה הומצא לידי המבקש ביום 19.6.2014, ואילו בקשת הארכה, בצירוף בקשת רשות הערעור, הוגשו ביום 18.9.2014. לטענת המבקש, אשר אינו מיוצג, האיחור נגרם עקב כך שהיה בטוח כי נתון לו פרק זמן של 45 ימים להגשת ההליך. יצוין, כי ביום 21.9.2014 הוסיף המבקש והגיש "בקשה דחופה ומתוקנת להארכת מועד", בגדרה ציין כי שלח את בקשת רשות הערעור בדואר רשום כבר ביום 10.9.2014 אולם מזכירות בית המשפט דחתה את הבקשה מן המרשם.

דין הבקשה להידחות. אכן, טעות שבדין עשויה להוות "טעם מיוחד" להארכת מועד, וזאת בנסיבות בהן הרים מבקש הארכה את הנטל להוכיח כי הטעות אשר הובילה לאיחור הייתה בלתי נמנעת באורח סביר. סבירותה של הטעות נבחנת גם בהיבט הסובייקטיבי ובשים לב להיותו של מבקש הארכה בלתי מיוצג (ראו, בש"מ 6229/11 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, חיפה (10.1.2012) ). עם זאת, בענייננו לא ניתן פירוט כלשהו באשר למאמצים אותם עשה המבקש כדי לברר מהו המועד הקצוב בדין להגשת בקשת רשות ערעור, ובנסיבות אלו איני סבור כי ניתן לומר שהורם הנטל בעניין זה. אוסיף, כי בקשת הארכה לא נתמכה בתצהיר, ואף לא צורפה אסמכתא לכך שבקשת רשות הערעור נשלחה בדואר רשום ביום 10.9.2014 (ומכל מקום אף מועד זה חל לאחר המועד האחרון הקבוע בדין). לאמור עד כה מתווספת העובדה, כי סיכוייה של בקשת רשות הערעור אינם נחזים להיות גבוהים וזאת בשים לב, בין היתר, למבחנים החלים ביחס להליכים ערעוריים ב"גלגול שלישי".

סוף דבר, הבקשה נדחית.