בש"א 6307/06 יוסי מורד נ. ברכה בנדיקטה נחום

לפני בקשה למתן ארכה להגשת בקשת רשות לערער.

1.

ההליך נסוב על ארבע החלטות של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שעניינן בקשת המבקש לפטור מהפקדת ערבון בערעור שהגיש לבית משפט קמא. בהחלטה הראשונה מיום 20.2.06 נדחתה בקשת המבקש לפטור מערבון. גם בהחלטה השנייה מיום 16.3.06

נדחתה בקשתו של המבקש לפטור מערבון. בהחלטה שלישית מיום 24.4.06 נדחתה בקשתו לעיון חוזר בהחלטה השנייה וכן בקשה להארכת מועד להגשת ערבון. בהחלטה רביעית מיום 25.4.06 נקבע שהערבון יופקד תוך 15 יום. הבקשה שלפני הוגשה ביום 30.7.06 . לטענת ב"כ המבקש, האיחור הניכר שחל בהגשת ההליך נבע מכך שהלשכה לסיוע משפטי נדרשה לבחון את בקשת המבקש למתן סיוע משפטי. המשיבים מתנגדים לבקשה.

2.

הארכת מועד להגשת בקשת רשות לערער טעונה טעם מיוחד שכן מדובר במועד הקבוע בחיקוק (תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984). אמנם, עיכוב בהסדרת ייצוג הוכר בפסיקה כטעם מיוחד מקום בו בעל הדין פנה בבקשה למתן סיוע משפטי והוא אכן היה זכאי לסיוע כאמור (ראו: בש"א 6708/00 אהרון נ' אהרון , פ"ד נד(4) 702). ברם, אין מדובר בכלל המופעל באופן אוטומטי ויש לשקול כל מקרה לפי נסיבותיו. לאחר עיון בבקשה, בתגובה לה וכן בתצהיר המשלים שהוגש על ידי המבקש לפי החלטתי מיום 18.10.06, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבותיו של המקרה דנן, אין מקום להיעתר לבקשה. בתגובתו המשלימה הבהיר המבקש כי הוא פנה לראשונה ללשכה לסיוע משפטי ביום 16.4.06 . ב"כ המבקש לא טרח להבהיר מתי הומצאו לו החלטות בית המשפט קמא, ועל פני הדברים הפנייה ללשכה לסיוע משפטי נעשתה באיחור ניכר. יוער, כי מתוכן הבקשה לסיוע משפטי ומהקשרה עולה כי הבקשה התייחסה להחלטה השנייה של בית משפט קמא שנתנה ביום 16.3.06

ואין היא מתייחסת כלל להחלטה הראשונה. מכאן, שספק רב אם עצם הפנייה ללשכה לסיוע משפטי מספקת טעם לאיחור שחל בהגשת ההליך ככול שהוא מופנה כנגד החלטה זו. לכך יש להוסיף כי המבקש היה מיוצג על ידי בא כוחו בבית משפט קמא, כך שאין מדובר במקרה של איחור אשר טעמו נעוץ בהעדר ייצוג. במצב דברים זה, האיחור בהגשת ההליך לא נבע רק מהעיכוב שחל בטיפול בבקשה על ידי הלשכה. המבקש ובא כוחו תרמו תרומה ניכרת להתארכות הטיפול בבקשה בכך שהשהו את פנייתם בבקשה להרחבת המינוי. בנסיבות אלא, אין לומר כי האיחור נגרם עקב גורם שאינו בשליטתם. יוזכר כי בשקילת בקשה למתן ארכה להגשת הליך ערעור יש להתחשב גם באינטרס של הצד שכנגד לסופיות הדיון. כאשר האיחור נובע כל כולו, או ברובו, מעיכוב שאינו בשליטת המבקש, אזי באיזון האינטרסים בין הצדדים גובר האינטרס של יוזם ההליך בשמיעת ההליך לגופו על האינטרס של בעל הדין שכנגד בסופיות הדיון. אולם במצב בו מבקש הארכה תרם תרומה מהותית לעיכוב שחל בטיפול בבקשתו, אין מקום להעדיף את האינטרס שלו על פני האינטרס של בעל הדין שכנגד. אוסיף, כי קשה לאמוד את סיכויי ההליך שכן לא צורפה לבקשה למתן רשות לערער הבקשה לפטור מערבון שהוגשה בבית המשפט קמא ושעליה נסובה החלטתו מיום 16.3.06.

התוצאה היא, שהבקשה נדחית. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.