בש"א 6341/10 עמיר שיווק והשקעות בחקלאות בע"מ נ. אזרן מאיר

בפניי בקשה לאיחוד הדיון בת.א. 18339-02-10 (שלום – נתניה) עם ת"ט

8594-10-09 (שלום – הרצליה) ו-תא"ק 6458-02-10 (שלום – הרצליה), בהתאם לתקנה 7 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סד"א ) ולפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט ).

1.

התובענות נשוא הבקשה לאיחוד הדיון עוסקות כולן במערכת הסכמית שעניינה גידול, אספקה ומכירה של תפוחי אדמה. מן הנספחים שצורפו לבקשה עולה כי המבקשת, חברה העוסקת בשיווק מוצרי חקלאות, חתמה ביום 25.2.2009 על הסכם פשרה עם המשיבים 2-1. הרקע להסכם הפשרה סבוך ופתלתל, אולם לצרכינו די אם נציין כי קדם להסכם זה הסכם נוסף בין המשיב 1, חקלאי ובעלים של שטחי גידול חקלאיים, לבין המשיבה 2, חברה העוסקת בגידול ושיווק תוצרת חקלאית. על-פי ההסכם שקדם להסכם הפשרה, נקבע כי המשיב 1 יגדל תפוחי אדמה עבור המשיבה 2 וזו תרכוש אותם ממנו בהתאם למחיר מוסכם מראש. בשלב כלשהו פרץ סכסוך עסקי בין המשיב 1 למשיבה 2, ובעקבותיו נכנסה המבקשת לתמונה מתוך מטרה לרכוש את תפוחי האדמה שגידל המשיב 1. על-פי הסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים, המבקשת תוכל להוציא את תפוחי האדמה שגידל המשיב 1 בשטחיו החקלאיים, ובתמורה ישולם לו סכום של 2,100,000 ש"ח בשלושה מועדים. המשיב 1 התחייב מצידו שלא להפריע להוצאת תפוחי האדמה ולשיווקם, ולשם הבטחת התחייבותו הפקיד בידי המבקשת המחאת ביטחון בסך 1,000,000 ש"ח. עוד נקבע, כי עם גמר הוצאת תפוחי האדמה ועם התשלום בפועל של מלוא הסכום, תוחזר המחאת הביטחון לידי המשיב 1.

2.

ומכאן, אל השתלשלות ההליכים העומדים ביסוד הבקשה שבפניי. ביום 3.8.2009 פנתה המבקשת ללשכת ההוצאה לפועל בהרצליה והגישה בקשה לביצוע שטר, וזאת לאחר שהמחאת הביטחון שהפקיד בידה המשיב 1 חוללה. לטענת המבקשת, המשיב 1 הפר את התחייבותו שלא להפריע בהוצאת תפוחי האדמה משטחי הגידול ומשכך רשאית היתה לפרוע את המחאת הביטחון. בתגובה, הגיש המשיב 1 התנגדות לביצוע השטר והוסיף ותבע בתביעה עצמאית את המבקשת בבית משפט השלום בהרצליה. בהתנגדותו לביצוע השטר ובתביעתו מכחיש המשיב 1 את הטענה כי הפריע להוצאת היבול החקלאי, ואף טען כי המבקשת עודנה חייבת לו את התשלום האחרון שהתחייבה בו בהסכם הפשרה.

ביום 9.3.2010 הגיעו המבקשת והמשיב 1 להסכמה דיונית בפני בית משפט השלום בהרצליה, לפיה הדיון בהתנגדות לביצוע השטר יאוחד עם הדיון בתביעה שהגיש (להלן: ההליכים הראשונים ). ביום 10.2.2010 הגישה המבקשת תביעה כספית חדשה נגד המשיבים 2-1 בבית משפט השלום בנתניה. על-פי הנטען בכתב התביעה, המשיב 1 הפר את הסכם הפשרה על ידי כך שפירק את מערכת ההשקיה בשטח הגידול, מעשה שגרם נזקים ליבול ופגע ברווחיה. התביעה הוגשה על סך של 2,166,644 ש"ח (להלן: ההליך השני ).

3.

לטענת המבקשת יש לאחד את הדיון מן הטעם שכל שלוש התובענות עוסקות במסכת עובדתית אחת הנוגעת להפרת הסכם לאספקת תפוחי אדמה. לשיטתה, איחוד הדיון ימנע כפילות דיונים ויצמצם את הסיכוי לקבלתן של הכרעות סותרות. כמו-כן, מציינת המבקשת כי הדיון בבית משפט השלום בנתניה במסגרת ההליך השני טרם החל, ואף לא נקבע מועד לקיום הישיבה הראשונה. המשיב 1 ציין בתגובתו כי הוא מסכים לבקשה לאיחוד הדיונים בבית משפט השלום בהרצליה. מנגד, מתנגדת המשיבה 2 לבקשה לאיחוד הדיון. לדידה, בית המשפט המוסמך לדון בהליך השני אינו בית משפט השלום בנתניה או בית משפט השלום בהרצליה, אלא בית משפט השלום בבאר-שבע. זאת משום שמקום מושבם של המשיבים 2-1 (הנתבעים בהליך השני) הינו בדרום הארץ, וכך גם מקום חתימת ההסכם ומקום הימצאו של השטח החקלאי נשוא הסכם הפשרה. המשיבה 2 מוסיפה ומציינת כי בית משפט השלום בנתניה טרם נתן החלטתו בשאלת הסמכות המקומית, וכי גם בשל כך יש לדחות את בקשת איחוד הדיון. בהקשר זה, מלינה המשיבה 2 על חוסר ניקיון כפיה של המבקשת, לאחר שזו נמנעה מלציין את סוגיית הסמכות המקומית בבקשתה. עוד נטען כי המשיבה 2 אינה צד להליכים הראשונים המתנהלים בבית משפט השלום בהרצליה וכי אין בינה לבין המבקשת כל יריבות, ומכאן שאין להורות על איחוד הדיונים.

4.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות ובנספחים שצרפו הצדדים, באתי למסקנה כי דין הבקשה לאיחוד הדיון להתקבל. כבר נקבע כי לצורך איחוד דיון לפי תקנה 7 לתקנות סד"א אין הכרח בזהות מלאה בין התובענות או עילתן, ודי בהשקה עניינית ביניהן על-מנת שיחשבו תובענות "בנושא אחד" (ראו, למשל: בש"א 7281/06 אלון פנחס נ' חישתיל בע"מ (לא פורסם, 21.9.2006) והאסמכתאות המובאות שם). בנסיבות המקרה שבפניי, נראה כי בשלוש התובענות נדרשת הכרעה בשאלה אם המשיב 1 הפר את התחייבותו – לפי סעיף 4 להסכם הפשרה – שלא להפריע "למהלך ההוצאה והשיווק של תפוחי האדמה". הכרעה בשאלה זו הכרחית במסגרת ההליכים הראשוניים הנוגעים לפירעון המחאת הביטחון והיא גם שעומדת ביסוד תביעת המבקשת בהליך השני ביחס לנזקים שנגרמו לה, לטענתה, על ידי המשיבים 2-1. איחוד הדיון בפני בית משפט אחד, אשר בפניו תפרש מלוא יריעת המחלוקת בין הצדדים, ייעל את ההליכים וימנע את החשש מפני דיונים חופפים ופסיקות סותרות. גם בעובדה כי הדיון בהליך השני טרם החל ואף לא נקבע מועד לקיום הישיבה הראשונה יש כדי לתמוך בקבלת הבקשה לאיחוד הדיון.

נוכח כל האמור לעיל, ומכוח הסמכות הנתונה לי בהתאם לתקנה 7 לתקנות סד"א, אני מורה בזאת על איחוד התובענות בת.א. 18339-02-10 (שלום – נתניה) עם ת"ט 8594-10-09 (שלום – הרצליה) ו-תא"ק 6458-02-10 (שלום – הרצליה), כך ששלוש התובענות ידונו בבית משפט השלום בהרצליה.